סגור תצוגת כיתה
הפרק

עמוס

עמוס ג (א-י), ד (א- ט), ז (י- יז)

מבט מלמעלה

ספר עמוס מביא נקודת מבט ייחודית על ממלכת ישראל: הוא עוסק בעוולות המוסריות שבין אדם לחברו וחוזה את החורבן שעתיד לקרות שנים רבות אחרי תום נבואתו בישראל.
ביחידה זו נעסוק בפערים בחברה בישראל שעמוס מזהה, נעסוק גם בדרישתו של עמוס למוסר בבסיס הפולחן ובאופן שבו תפס את תפקיד הנביא – שליחות מאלוהים, כשופר שמתריע על האסון במטרה למונעו.

מידע כללי
  • ספר עמוס
  • יחידת הפרקים פרק ד,פרק ג,פרק ז
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הצד הטוב של ירבעם השני
אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי...
הצד הטוב של ירבעם השני
"כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ." (ז, יא)

קרדיט: ירבעם השני – בנו ויורשו של יהואש, המלך הי"ד של ממלכת ישראל העתיקה, 1553, מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי יהודה הצדיקים מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס.
להמשך המדרש

ומנלן (ומניין לנו) שלא קיבל לשון הרע — דכתיב (שנאמר): "וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל וגו' " (עמוס ז, י), וכתיב (ונאמר): "כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גָּלֹה יִגְלֶה מעל אדמתו" (עמוס ז, יא).
אמר ירבעם: חס ושלום אמר אותו צדיק כך (שירבעם ימות בחרב)
ואם אמר — מה אעשה לו ומדוע יֵעָנֵשׁ?
שְׁכִינָה אמרה לו והוא חייב לנבא.

תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נט, עמוד ב (על פי ביאור שטיינזלץ)

  • בשונה מהמגמה בספר מלכים, המדרש מאיר באופן חיובי את יחסו של מלך ישראל ירבעם (השני) לעמוס הנביא. לפי המדרש, כיצד נוהג ירבעם ומה תפקיד הנביא?
רוֹעֵי העם
מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם –...
רוֹעֵי העם
"וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל." (ז, טו)

רועה צאן בקיבוץ גבעת חיים. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

רועה צאן בגליל 1940. צילום: לע"מ

מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם – רועי צאן. על פי המדרש תפקיד זה שימש כאַסְמַכְתָה (הוכחה) ליכולת ההנהגה שלהם.

לקריאת המדרש

ה' צדיק יבחן,
אמר ר' יצחק במה הוא בוחן הצדיקים? במרעה,
דוד נבחן במרעה, שנאמר מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת וגו' (תהלים עח, עא),
עמוס נבחן במרעה, ויקחני ה' מֵאַחֲרֵי הצאן (עמוס ז, טו)
אף משה נבחן במרעה, שנאמר ומשה היה רועה וגו'.

מדרש תנחומא (מהדורת בובר), שמות י.

  • בהקבלה להיום, איזה מקצוע לדעתכם הוא הכנה טובה לתפקיד הנהגה?
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק...
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ." (ג, ג)

איור: מיכן בן חמו

כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק ג וכמו מאליו יִקָּרֵא:

להמשך קריאה

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ;
הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם לָכָד.
הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ;
הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד.
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ;
אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה.

…לקראת סוף הנבואה, המתח בשיאו כשמגיע הנביא לשורה המתארת את השופר המחריד את העיר ומבשר קולה של מלחמה. ורק אז הוא מעז וקובע את שורת המחץ – "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה". לשם הוא חתר ולשם הביא את השומעים, שאוזניהם מצלצלות עכשיו בבעתה.

מתוך אתר מיזם 929

  • כוחם של נביאי הכתב (נביאים שהשאירו אחריהם קבצים כתובים של נבואות), וראשון להם עמוס, טמון ביכולת הנאום והשכנוע שלהם. מה כוחה של השאלה הרטורית בהשפעה על דעת הקהל? כיצד היא מסייעת לנביא?
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון...
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

איור: מיכל בן חמו

עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון הדשנות, ומאשים אותן שהן נהנות על גבם של העניים.

להמשך קריאה

הבשן הוא חלק פורה ביותר בעבר הירדן המזרחי. השימוש דווקא בביטוי זה הוא עדות נוספת לרקע הקודם של עמוס, כפי שהוא מעיד על עצמו בפרק ז: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן…" (פסוקים יד-טו). עמוס, המכיר היטב צאן וּבָקָר, יודע שפרות הבשן נחשבות לגזע האציל והמשובח ביותר.

היום הביטוי "פרות הבשן" משמש לתיאור אנשים המתמקדים בחיי הנאה בלי לשים לב למצוקות של אחרים.

  • נשות המעמד העליון לא עשקו את העניים בעצמן, אלא דחפו את בעליהן לבצע את החָמָס. מדוע לדעתכם מייחס הנביא את העושק לנשים (הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים)?
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
    "חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב] "לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח...
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

חיים נחמן ביאליק (1934-1873) היה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

איור: מיכל בן חמו

 

 

למילות השיר ולהמשך קריאה

"חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב]

"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!

הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדַנִי בְקָרִי,

גַּם דַּבֵּר כֵּן לֹא-לָמְדָה לְשׁוֹנִי

וּכְקַרְדֹּם כָּבֵד יִפֹּל דְּבָרִי.

וְאִם-כֹּחִי תַם לָרִיק – לֹא-פִשְׁעִי,

חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָוֹן!

לֹא-מָצָא תַחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי,

קַרְדֻּמִּי בָא בְּעֵץ רִקָּבוֹן.

אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי:

אֶת-כֵּלַי אֶקְשֹׁר לַחֲגוֹרָתִי,

וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי

אָשׁוּבָה לִּי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי.

אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו

וְאֶכְרֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יָעַר;

וְאַתֶּם – אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב

וּמָחָר יִשָּׂא כֻלְּכֶם סָעַר.

תמוז, תר"ע.

אחת מנבואותיו של עמוס (בפרק ז) קוממו עליו את אמציה, כוהן במקדש בבית אל. אמציה לעג לעמוס וניסה להבריח אותו מממלכת ישראל לממלכת יהודה שממנה הגיע. עמוס ענה לו בנבואת זעם על גורלה המר של משפחתו ועל חורבנה של ממלכת ישראל. הוא חזר ליהודה, ושם חזה כיצד נבואות הזעם שלו מתגשמות.

בביטוי "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח", הלקוח מדבריו של אמציה, נעשה שימוש בשירה ובפזמונאות העברית המודרנית. ב-1910 כתב המשורר חיים נחמן ביאליק שיר בשם הזה, המתאר את מצוקתו האישית והציבורית בתור "המשורר הלאומי". ביאליק חש כי יצירתו ומסריו נופלים על אוזניים ערלות, ומכיוון שכך ביקש להשתחרר מייעודו הציבורי ולפרוש אל עולמו הפרטי ואל הטבע.

מעובד על פי: דויד פרץ, "חוזה לך ברח", הפסקול של חיינו – תרבות.il. © מטח

  • המשורר חיים נחמן ביאליק מזדהה עם תפקידו הקשה של עמוס הנביא. באילו דימויים משתמש המשורר כדי לקשור בינו לבין הנביא?
  • אילו יחידים או קבוצות משמשים כמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר (מי שמתריע על עוולות ומטיף מוסר) בחברה הישראלית היום?
חזון הנביאים במגילת העצמאות
דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס. בניסוח "מגילת העצמאות" –...
חזון הנביאים במגילת העצמאות
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס.

להמשך קריאה

בניסוח "מגילת העצמאות" – מסמך מכונן ויש שיאמרו החוקה שלא נכתבה מעולם – מוצגת התשתית הערכית של מדינת ישראל. בעריכה הסופית של המגילה לא ויתר בן-גוריון על רוח חזונם של נביאי ישראל.

  • מהו אותו חזון של נביאי ישראל שאליו התכוונו מנסחי מגילת העצמאות? ענו על סמך נבואותיו של עמוס.
  • מדוע, לדעתכם, הקפידו מנסחי המגילה על הניסוח "לאור חזונם של נביאי ישראל" ולא למשל "לפי תורת ישראל" או "לפי ההלכה היהודית"?
הנביא עמוס
  עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל...
הנביא עמוס
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר… לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

גוסטב דורה, הנביא עמוס, 1866, מתוך ויקישיתוף

גוסטב דורה (1832 - 1883), מאייר ספרים, צייר ופסל צרפתי. צילום פורטרט של גוסטב דורה, צולם ע"י נדאר, 1867, מתוך ויקישיתוף

 

עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל הצפונית בתקופת מלכותו של ירבעם השני מלך ישראל.

להמשך קריאה

תקופה זו נחשבת לתקופה של שפע לא צפוי. לאחר זמן רב שממלכת ישראל נלחצה על ידי הארמים, כיוון הרוח השתנה. אחרי תקופת מחסור ומצור החלה תקופה של פריחה כלכלית לצד התפתחות של תרבות צרכנית ראוותנית.

בציורו של דורֶה, עמוס רוכן על מטהו (רמז למקצועו הקודם?) על אדמת הטרשים הפשוטה של יהודה, משקיף אל נמען נבואתו – שומרון, בירת ממלכת ישראל, המוקפת חומה גבוהה. הָאֲפֵלָה עוטפת את היצירה, ומקורו של האור בדברי הנביא שעוד יבואו.

  • ביצירה בולט הפער בין נקודת המוצא של הנביא לבין נמען נבואתו. עמוס חי בממלכת יהודה ומנבא על ממלכת ישראל.
    מה היתרון הגדול במוצאו של עמוס הבא לנבא על ממלכת ישראל? ומה החיסרון במוצאו?
הבשן
  הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך. האזור...
הבשן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן..." (ד, א)

קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

בכתום - אזור הבשן, חלקו הצפוני מצוי כיום בתחום סוריה, וחלקו הדרומי בממלכת ירדן, Janz, ויקישיתוף, CC BY-SA

גשר הרוס - נהר הירמוך, צילום: אליעזר שוורץ, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך.

להמשך קריאה

האזור כולל את חבל הגולן וגם שטחים שמדרום לירמוך. היום הבשן נמצא בשטח סוריה וממלכת ירדן.
השלטון הישראלי בבשן הגיע לסיומו בשנת 732, אז השתלט תגלת פלאסר מלך אשור על עבר הירדן והגלה חלק מתושבי המקום.

  • התבוננו במפה – באיזה חלק של ממלכת ישראל נמצא אזור הבשן?
  • מה מאפיין את אזור הבשן מבחינה גאוגרפית, וברִבּוֹנוּת של אילו מדינות הוא נמצא כיום?
ארץ יהודה
ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה. אחרי...
ארץ יהודה
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן

ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה.

להמשך קריאה

אחרי חלוקת המלוכה בישראל היה השם "ארץ יהודה" בפי הנביאים וסופרי המלכים לשם נרדף לממלכת יהודה, שכללה את נחלות יהודה ובנימין.
מוצאו של עמוס בתקוע אשר ביהודה. היום מזהים רוב החוקרים את תקוע ביישוב הידוע ביהודה, ששכן 8 ק"מ מדרום לבית לחם. אם כן, נביא מהממלכה הדרומית נשלח להוכיח את הממלכה הצפונית – ישראל.

על פי: "ארץ יהודה", אנציקלופדיה יהודית, מכללת הרצוג – דעת – לימודי יהדות ורוח. © 2010

  • מדוע לדעתכם נבחר נביא מממלכת יהודה לנבא על ממלכת ישראל? מה הקשר של הביטוי "אין נביא בְּעִירוֹ" לבחירה זו?
פח ומוקש
סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת...
פח ומוקש
"הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ, הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד." (ג, ה)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת טרף, הציפור נופלת ארצה רק אם משהו גורם לה ליפול.

להמשך קריאה

הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? כלומר – הציפור עטה על הפח (=מלכודת), כאשר מוקש (=פיתיון) מונח במלכודת.
הפח והמוקש הם שני כלים ללכידת ציפורים. הפח הוא מלכודת בת שני חלקים. קשה יותר לדעת מהו בדיוק המוקש. ייתכן שהכוונה לפיתיון או לדבר מה המכשיל את הציפור, ואולי הכוונה למנגנון שסוגר את המלכודת על הציפור.

  • הנביא עמוס שואל את העם בלי לצפות לתשובה: האם ציפור תיפול ארצה אם לא לכדה אותה מלכודת? אם המשל של הנביא הוא על ציפור ועל מלכודת הלוכדת אותה, מהו הנמשל?
בולס שקמים
בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס… יש יותר מפירוש אחד...
בולס שקמים
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

צילום: ד"ר משה בלס

בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס…
יש יותר מפירוש אחד שמנסה להבין מהו בולס שקמים.

להמשך קריאה

ראה כי הכוונה למומחה במלאכה החקלאית של ניקוב פרי השקמה או התאנה, כדי לסייע בהבשלתו.
יש פרשנים שהציעו שהכוונה לאדם המייבש את פירות השקמה או לאדם הקוטף את הפירות. בכל מקרה מדובר כנראה במלאכה עונתית, ובשאר השנה עוסק הבולס במלאכות אחרות, כמו רעיית הצאן וגידול הבקר.

  • מדוע עמוס מציין בפני אמציה, כוהן בית אל, שהוא איננו נביא מקצועי אלא "בוֹקֵר ובוֹלֵס שִׁקְמִים"?
דבר עמוס הנביא
עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים. קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי...
דבר עמוס הנביא
"שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (ג, א)

  • עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים.

קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי מתוך תרי עשר)/תנך ביחד 929, 2016