סגור תצוגת כיתה
הפרק

מסע סנחריב ליהודה

מלכים ב יח-יט (לה-לז)

מבט מלמעלה

פרק יח עוסק בחזקיהו מלך יהודה ובמעמדה של ירושלים בעקבות מסע סנחריב מלך אשור. פרק זה מתכתב עם ארכיאולוגיה בשטח ועם מקורות חוץ מקראיים. ביחידה זו נבחן את הקשר בין הארכיאולוגיה לבין הכתוב המקראי, נשווה בין הטקסט במקרא לבין מקורות חוץ מקראיים ונבחן כיצד באה לידי ביטוי המגמה ההיסטוריוגרפית של המחברים השונים. מתוך לימוד זה נשאל שאלות על נקודות מבט ומגמות בכתיבה היסטורית ודרכים לפעולה, נבדוק מהו נאום משכנע וכיצד לוחמה פסיכולוגית פועלת ומשפיעה.

מידע כללי
  • ספר יונה
  • יחידת הפרקים פרק יח,פרק יט
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עוד מאמץ אחרון!
היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם...
עוד מאמץ אחרון!
" וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)

היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם של התינוק.

להמשך קריאה

בעבר נהגו הנשים ללדת על שרפרף ושמו "משבר". אחרי תשעה חודשי היריון "באו בנים עד משבר", כלומר הגיע רגע הלידה, אבל אין כוח גופני ונפשי כדי לגייס את הגוף ללידה.

אפשר לראות בסרטון את רגעי המאמץ שבלידה כמו גם את רגעי האושר.

  • מה הפירוש המילולי של הפסוק?

קרדיט: מוקי – ילד של אבא, מתוך התכנית "בייבי בום" / ערוץ 10, 2014

באו בנים עד משבר
  הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על...
באו בנים עד משבר
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)
מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.

מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב, "הצופה", 30 בנובמבר 1947.העיתון הועלה לאתר בעזרת ​תמיכתו הנדיבה של משרד ירושלים ומורשת – פרויקט ציוני דרך.

 

הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה היה גדול.

להמשך קריאה

המאבק של היהודים להקמת מדינה יהודית הגיע לרגע ההכרעה, ולא היה ברור מה יקרה. האם המאמץ האדיר יישא פרי? הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, חיבר תפילה מיוחדת וקרא להתפלל איתו להצלחת ההצבעה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו והאר פניך אל שארית ישראל, כחזקיהו עבדך נקרא היום ונשווע, באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם…"

  • זהו בתפילה את הביטוי מספר מלכים.
  • איזה שימוש עשה הרב בביטוי בתפילה זו?
  • נסו לחשוב על עוד מקרים (אפשר גם פחות דרמטיים והיסטוריים) שבהם מתאים להשתמש בביטוי זה.
משענת קנה רצוץ
רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה...
משענת קנה רצוץ
"עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו." (יח, כא)

רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה רצוץ", כלומר על מקל ששבור בקצה שלו, שרק גורם נזק למי שנשען עליו.

  • צפו בסרטון. נסו להביא דוגמאות משלכם לשימוש עכשווי בביטוי "משענת קנה רצוץ".
איור או ציור?
גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם...
איור או ציור?
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

גוסטב דורה, מציורי המקרא

גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם אייר יצירות קלאסיות, כמו "דון קישוט", "משלי לה פונטיין" ו"הקומדיה האלוהית" של דנטה.

להמשך קריאה

איור, לפי הגדרה מילונית, הוא המחשה ויזואלית של טקסט מילולי.
ציור הוא יצירה שאינה תלויה בטקסט, אך יכולה להיות בהשראתו של טקסט.

  • לדעתכם – האם היצירה של דורה היא איור או ציור? הסבירו את עמדתכם.
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי
באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום....
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.

להמשך קריאה

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.
ב-21 במאי, כשבועיים לפני המלחמה, הכריז גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים דאז, הכרזה שהתפרשה כהתגרות ביצחק רבין, שהיה אז הרמטכ"ל: "אנו מוכנים. אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה – אהלן וסהלן".
בסוף חודש מאי כתב הפזמונאי חיים חפר שיר המבוסס על הכרזתו של נאצר: "נאצר מחכה לרבין", ובו לעג לנשיא מצרים ולצבא המצרי. השיר התקבל באהדה רבה על ידי הציבור והעלה את המורל הלאומי.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה. המלחמה, שארכה שישה ימים בלבד, נגמרה בניצחון מוחץ של ישראל.
השיר "נאצר מחכה לרבין" הפך להיות שיר מזוהה עם הניצחון.

מילות השיר: נאצר מחכה לרבין
מילים: חיים חפר

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
פעמיים כבר חיכה, איי איי איי
והכנסנו לו דפיקה, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד יצעק הוא איי איי איי, איי איי איי
כמו בזמן מבצע סיני, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד תראו, יבוא היום, איי איי איי
יתחנן הוא לשלום, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

בפרק יח משתמש רַבְשָׁקֵה, שר הצבא האשורי, ב"לוחמה פסיכולוגית": הורדת המורל הלאומי של היריב באמצעות לעג ובוז.

  • הסבירו כיצד בא לידי ביטוי הרעיון של "לוחמה פסיכולוגית" במידע שלמדתם על הרקע למלחמת ששת הימים?
  • כיצד מורל לאומי יכול להשפיע על הצבא ועל תוצאותיה של מלחמה?

קרדיט: מלחמת ששת הימים – נאצר מחכה לרבין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

החומה הרחבה
המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים. מי היו תושבי העיר? תושבים...
החומה הרחבה
"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס." (יח, יז)

המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים.

להמשך קריאה

מי היו תושבי העיר? תושבים ותיקים, וגם פליטים מממלכת ישראל, שהותקפה 20 שנה קודם לכן על ידי האשורים. על מנת להגן עליהם הוא עשה פעולות כמו חפירת מנגנון להבאת מים לעיר (נקבת השילוח) ובניית חומה רחבה סביב העיר, שתגן עליהם בבוא העת. חלקים מ"החומה הרחבה" שבנה המלך חזקיהו, שרוחבה 7 מטרים, אפשר לזהות היום בין חלקי חומת העיר העתיקה בירושלים.

  • לפי הסרטון – מה הייתה הדילמה בבניית החומה?
  • מה הייתה עמדתו של הנביא ישעיהו ומה הייתה עמדתו של המלך חזקיהו?
  • נסו לחשוב על כמה שיותר נימוקים המחזקים כל אחת משתי הדעות המנוגדות.

קרדיט: החומה הרחבה/2014 ,Megalim Institute מכון מגלי"ם 

נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה...
נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
"וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה" (יט, לו)

אחד משערי העיר העתיקה נינוה.

שער נרגל, נינוה.

בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האשורית (המאה ה-8 לפני הספירה).

להמשך קריאה

בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו ארמונות: ארמון סנחריב, מלך אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל. הממצאים שנמצאו בתוך הארמונות שופכים אור חדש על הסיפור שלנו. אחד התבליטים החשובים שנתגלו בארמון סנחריב הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע הכיבוש של סנחריב בערי יהודה, שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב יח-יט. והינה יש לנו סיפור משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
ממצא נוסף הוא "מנסרת סנחריב". על המנסרה מתוארים בכתב מסע הכיבוש של ערי יהודה והשפלתו של חזקיהו מלך יהודה. וזוהי עוד הוכחה שההיסטוריה היא בעיני המתאר!
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה – פעולה שבמבט לאחור ממש הצילה אותם. מדוע? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור (בערים נִינְוֵה ומוסול).

פגיעה בממצאים ארכאולוגיים ובאתרים ארכאולוגיים מתרחשת בעוד מקומות, ממניעים שונים.
ארגונים בין-לאומיים עולמיים (כמו אונסק"ו) וארגונים מקומיים (כמו רשות העתיקות בארץ) מנסים לשמור ולהגן על עתיקות.

  • מהי לדעתכם חשיבות השמירה על ממצאים ארכאולוגיים?
איך כובשים עיר בצורה?
יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים. ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי...
איך כובשים עיר בצורה?
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)
קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה)

קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה). מאוסף המוזיאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים.

להמשך קריאה

ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי פרטים את ההכנות, אולם יש עדויות לביצורים ממקורות חוץ-מקראיים.
מלך אשור תיעד את המסע לדיכוי המרד בתבליטים שנמצאו בארמונו בעיר נִינְוֵה (בצפון עיראק של היום). התבליטים מלמדים אותנו על השיטות שמטרתן ביקוע חומה בעת מלחמה. בתמונות – אֵילֵי ניגוח (קורות ברזל לניגוח), קַשָׁתִים וקַלָעִים.

  • התבוננו בתבליטים (חלק מהם מקוריים וחלק מהם תוקנו/הושלמו). מהן הטקטיקות הצבאיות של צבא אשור לביקוע החומה?
  • במה יעילה כל אחת מהטקטיקות הצבאיות?
ניקבת השלח
חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד. הוא...
ניקבת השלח
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)

חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד.

להמשך קריאה

הוא ביצר והכין את ערי יהודה למתקפה האשורית. כיצד ביצר המלך חזקיהו את ערי יהודה? נתמקד בעיר ירושלים. חזקיהו בנה מפעל מים אדיר בשם נִקְבַּת השילוח, שמטרתו הייתה להביא מים לתוך העיר בתקופת המצור העתידי. אפשר ללמוד על נקבת השילוח מתוך ממצאים פנים-מקראיים: מלכים ב כ, ישעיהו כב, דברי הימים ב לב. וגם… אפשר ללכת בתוך נקבת השילוח! בתוך חפירות עיר דוד. שם נמצאה "כתובת השילוח" שאותה כתבו החוצבים, והיא עולה בקנה אחד עם המסופר במקרא.

  • הסבירו – מדוע החציבה של נִקְבַּת השילוח הייתה משמעותית כל כך להיערכות של חזקיהו, ובסופו של דבר להישרדות של אנשי העיר?

קרדיט: ניקבת השילוח / City of David, 2013

לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא...
לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב." (יח, יג-יד)

בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא אשור בתקופת מלכות חזקיהו (701 לפני הספירה).

להמשך קריאה

הסיפור בספר מלכים ב מתמקד בניסיון לכבוש את ירושלים המבוצרת באמצעות לוחמה פסיכולוגית, ובסופו של דבר בתבוסה האשורית, שהייתה תוצאה של העמידה הנחרצת של אנשי ירושלים נגד האשורים, במצוות המלך חזקיהו. בפרק יט מסופר גם על פניית המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, על תפילת ישעיהו לאלוהים ועל מלאך ה' שמכה ופוגע במחנה אשור.
כיבוש "ערי יהודה הבצורות" היה מן הסתם משמעותי יותר ונרחב יותר מהתיאור האגבי בפסוק אחד. ממצאים ארכאולוגיים בני 2,700 שנה שנמצאו בנִינְוֵה, עיר הבירה של אשור, מביאים זווית אחרת של הסיפור המסופר בתנ"ך.

  • מדוע, לדעתכם, תיעד מלך אשור את כיבוש לכיש באופן כל כך מפורט?
  • מדוע, לדעתכם, בתנ"ך "מטושטש" הסיפור על כיבוש לכיש ומובלט הסיפור על נסיגת האשורים מירושלים?
  • תרגיל לכיתה: ספרו את אותו הסיפור משתי זוויות ראייה שונות.

קרדיט: תבליטי לכיש / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014.

מי ניצח? תלוי את מי שואלים
בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו...
מי ניצח? תלוי את מי שואלים
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו מסופר בתנ"ך. שני המקורות (התנ"ך והמנסרה) מתארים את אותו האירוע, אלא שכל צד מספר את הסיפור קצת אחרת…

  • כל אחד מהצדדים מתאר את עצמו כמנצח. איך זה יכול להיות?

לפי הסרטון:

  • כיצד מתואר סיום הקרב לפי הגרסה האשורית?
  • כיצד מתואר סיום הקרב בתנ"ך?

קרדיט: מנסרת סנחריב / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014

מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב
מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד...
מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב

מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד של מלך ישראל באשור, ואחריו לא רק ממלכת אשור התערערה, אלא גם ממלכת יהודה.

צפו בסרטון וענו:

  • לאילו מלכים ממלכי יהודה דמה חזקיהו בהתנהלות שלו, ובאיזה אופן?
  • אילו מלכים היו שונים ממנו?
  • איזה סגנון של מלכים היה, בסופו של דבר, המשמעותי והמשפיע יותר בממלכת יהודה?

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן / 929 תנך ביחד, 2016