סגור תצוגת כיתה
הפרק

נבואת ישעיהו

ישעיהו א-ב (א-ד)

מבט מלמעלה

פרק א בספר ישעיהו מתאר את המציאות בממלכת יהודה בזמן נבואת ישעיהו. ביחידה זו נבחן את נקודת מבטו של ישעיהו על האירועים ואת מטרתו כנביא בממלכת יהודה. נעסוק בתפיסה של צדק חברתי וכיצד הבחירה החופשית של העם כיצד לפעול תשפיע על עתידה של ירושלים.

מידע כללי
  • ספר ישעיהו
  • יחידת הפרקים פרק א,פרק ב
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מצבן של האלמנוֹת
רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין, וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי...
מצבן של האלמנוֹת
"...וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם." (א, כג)

פסל של אלת הצדק. Michal Kalasek / Shutterstock.com

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: בָּרִאשׁוֹנָה (בימי ישעיהו) הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְדִין,
וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי שְׁתֵּי בַּקְעָיוֹת שֶׁל עֵצִים, מַלֵּא לִי שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל מַיִם –
וְהָיוּ יְצִיאוֹתָיו כָּלוֹת (הכסף שהכין לקראת העלייה לרגל אזל),
להמשך המדרש
וְהָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ (באכזבה, על שלא הגיע ענייינו למשפט),
וְהָיְתָה אַלְמָנָה פּוֹגַעַת (פוגשת) בּוֹ בַּדֶּרֶךְ,
אָמְרָה לוֹ: מָה נַעֲשָׂה בְּדִינְךָ?
וְאָמַר לָהּ: כָּלוּ יְצִיאוֹתַי וְלֹא הוֹעַלְתִּי כְּלוּם,
וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם זֶה, שֶׁהוּא אִישׁ, לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, אֲנִי שֶׁאֲנִי אַלְמָנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
  • בתקופה שבה ניבא ישעיהו, אנשים היו עולים לירושלים בעניינים משפטיים. איזו מין מערכת משפט מוצגת במדרש? מה תפקידה של האלמנה בסיפור?
שוחד יעוור עיני חכמים
אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה...
שוחד יעוור עיני חכמים
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים..." (א, כג)

Creatarka / Shutterstock.com

אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה כגופו – ואין אדם רואה חובה לעצמו.
מה הוא לשון שוחד – שהוא חד (=אחד) עם הנידון.

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קה עמוד ב)

  • המדרש מציע כי פעולת השוחד לא רק משפיעה על מקבל השוחד בהיבט הקר של החישוב הכלכלי, אלא משפיעה גם על דעתו, על המחשבות שלו. כיצד זה קורה?
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם....
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי
"...בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי." (א, ב)

אדם ערירי. makar / Shutterstock.com

יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם.

להמשך קריאה

האב השקיע בילדיו אך הם לא הכירו לו טובה, הם מרדו בו ולא הלכו בדרכו.
המתח הבין-דורי לא פוסח על אלוהים. גם היום משמש הביטוי הזה להבעת אכזבה ותחושה של אי-הכרת טובה.

  • האומנם זהו שלב טבעי בהתפתחותו של אדם – יציאתו נגד הוריו?
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
    חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל...
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
"...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ד)

בניין האו"ם. Steve Cadman at flickr, CC BY-SA 2.0

הפסוק מישעיהו בתרגומו לאנגלית על קיר ממול בניין האומות המאוחדות בניו יורק. צילום: Capt. Phœbus, ויקישיתוף

חרב שהוצאה משימוש בעת העתיקה. ראש הממשלה מנחם בגין נתן אותה לנשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו של בגין בקהיר, כדי לסמל את החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים". צילום: לע"מ

 

 

חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל העמים מכירים במרכזיותה של ירושלים, ואז גם יתגשם החזון המופלא של שלום שבמהלכו: "כִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתותֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" – כלי ההרס יוחלפו בכלי בנייה ויצירה.

להמשך קריאה

ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.

  • בעת העתיקה נהגו למחזר את הברזל (חומר גלם יקר) ולהשתמש בו שוב. כיצד מחזור החומר והפיכתו לכלי אחר תורם לתיאור תמונת השלום?
  • ספרו על ארגון ישראלי/עולמי שמקיים במעשיו את חזונו של ישעיהו.
רוח הספרייה הלאומית
  הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים. היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת...
רוח הספרייה הלאומית
"וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ג-ד)

מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים
חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן

 

הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.

להתבוננות מודרכת ביצירה

היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.

ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית

בחלק הימני מוצגת התגשמות החזון – כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת השדה.
במרכז מוצגת חומת ירושלים.

  • התבוננו בחלק השמאלי של החלון, איזה חלק מנבואתו של ישעיהו מוצג בו
לציון יבוא שיר
וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה אָדָם שֶׁיִּשָּׂא...
לציון יבוא שיר
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם." (ב, ב)

ירושלים באחרית הימים. איור: מיכל בן חמו

וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי

וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם
וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה
אָדָם שֶׁיִּשָּׂא לְאָדָם –
שִׁיר.
וְכִתְּתוּ לְאִטָּם חַרְבוֹתָם
לְאִתִּים.
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ חֲנִיתוֹת,
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ מַזְמֵרוֹת
וַאֲנִי אֶהֱיֶה בֵּינֵיהֶם
אָדָם שֶׁיִּשא לְאָדָם
שִׁיר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

המשורר נעים עריידי (2015-1950) פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית, יליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבין-לאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. בין השנים 2014-2012 כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.

  • קראו על אודות המשורר. מה מוסיפה ביוגרפיית חייו לפרשנות השיר שכתב.
שמות רבים לה
  המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה,...
שמות רבים לה
"...עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָּנָה." (א, כו)

Greens87 / Shutterstock.com

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו בתמול שלשום, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

 

המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה, ציון, עיר הצדק.

להמשך קריאה

יהודה עמיחי, המשורר הישראלי, הציע מבט נוסף על שמותיה:
"העִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֳבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶל-קוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."

(יהודה עמיחי, שיר ח' מתוך המחרוזת "ירושלים 1967", בתוך: "שירי ירושלים, הוצאת שוקן, 1987)

  • מה נוכל ללמוד על ירושלים מריבוי שמותיה?
סוכה בכרם
אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט...
סוכה בכרם
"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה." (א, ח)

אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט השמש אל קרירות הסוכה המקורה.

להמשך קריאה

סוכה כזאת, מפולשת ומאפשרת מעבר לרוח היום, שימשה למנוחת הבוצרים בשעות החום. בחודשי החורף, כאשר כל הכרם בשלכת, חשופה הסוכה הזאת לרוחות ולגשמים, ולאיש אין בה חפץ: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".

  • הסוכה שימשה למנוחת החקלאים אך גם כעמדת שמירה על השטח. לאיזה מהדימויים כיוון ישעיהו בדבריו?

קרדיט: ישעיהו – הנבואה בטבע, נגה ראובני ז"ל. מתוך אתר מקראנט

מגילת ישעיהו
מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר...
מגילת ישעיהו
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, בצילום: המגילות הגנוזות. צילום: לע"מ

מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, ליד ים המלח.

להמשך קריאה

מגילה זו היא הארוכה ביותר (734 סמ') והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך, והיא היחידה ששרדה כמעט בשלמותה. 54 עמודותיה של המגילה מכילות את כל 66 הפרקים של הגרסה העברית של ספר ישעיהו. המגילה היא מהעתיקות בכל מגילות מדבר יהודה, היא מתוארכת לסביבות 125 לפנה"ס והיא עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לנו לפני גילוי המגילות. עשרים עותקים נוספים של ספר ישעיהו נמצאו בקומראן (ועוד עותק נמצא דרומית לה, בוואדי מורבעת) וכן שישה פשרים (פירושים) לספר. המעמד הקנוני והסמכותי של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם האמונות המשיחיות של הקהילה שחייתה בקומראן, בנבואותיו על יום הדין ובנבואות הנחמה, בחזון אחרית הימים ובוא מלכוּת האלוהים.

מעובד על פי: "מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי". © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2018

  • מבין 200 המגילות שנמצאו במערות קומראן, נמצאו 21 מגילות ישעיהו – יותר מכל מגילה אחרת. מה ניתן ללמוד על יחסה של הקבוצה שחיה בקומראן לנביא?
מגילת ישעיהו השלמה
בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות...
מגילת ישעיהו השלמה
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה." (א, א)

בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלמה", ומגילה נוספת מקוטעת, "מגילת ישעיהו השנייה". בסרטון ד"ר אדולפו רויטמן מציג את מגילת ישעיהו השלמה ומסביר על יחידותה.

  • למה לדעתכם מכנה אדולפו רויטמן, אוצֵר היכל הספר, את מגילת ישעיהו "המונה ליזה שלנו"?

קרדיט: The Great Isaiah Scroll / museumisrael

חורבן ממלכת יהודה
בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי...
חורבן ממלכת יהודה
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים." (א, ז)

בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי של גוף אדם פצוע וחבול, באדמה הנאכלת על ידי שְׂרֵפָה וצבא זר.
למסע סנחריב ולחורבן ממלכת יהודה ישנן גם עדויות ארכאולוגיות.

  • ההמחשה של הסרטון או מילותיו של ישעיהו – מה מהם השפיע עליכם יותר?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי