סגור תצוגת כיתה
הפרק

נחמו נחמו עמי

ישעיהו מ, א-יא

מבט מלמעלה

פרק מ פותח את החלק השני של ספר ישעיהו ועוסק בנבואות שמלוות את ראשיתה של שיבת ציון. לפי הגישה המחקרית, נבואה זו מגיעה לאחר הצהרת כורש ותפקידה לנחם ולעודד את העם למצוא את הכוחות להיגאל ולשוב לציון. לפי הגישה המסורתית מדובר בנבואה לעתיד. 

מידע כללי
  • ספר
  • יחידת הפרקים פרק מ
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שמעו שמעו
חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד...
שמעו שמעו
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ." (פסוקים א-ב)

vector illustration / shutterstock.com

חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" (ישעיה מ, ב) וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב : "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה מ, א).

(איכה רבה א, נז)

  • המדרש מתמקד במילים החוזרות ומנסה להאיר את הקשר ביניהן. הכפלת המילים נועדה להדגשה ולפריטה על מיתרי הרגש. הציגו דוגמה משלכם לצירוף כפול בעברית.
את מי צריך לנחם?
"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג...
את מי צריך לנחם?
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק א)

pimchawee / Sutterstock.com

"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג שבעולם, כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה – למי מנחמים לכרם או לבעל הכרם? וכן לאדם יהיה בית ויבואו הליסטים וישרפו אותו – למי מנחמים לבית או לבעל הבית? אתם כרם שלי… ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי, אני הוא צריך להתנחם – נחמוני נחמוני עמי.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • המדרש מציג את הקשר העמוק בין אלוהים לבין עמו דרך משל (שוב חוזר משל הכרם). איזו מין דמות של אלוהים עולה מהמדרש?
קול קורא במדבר
בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו...
קול קורא במדבר
"קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ." (פסוק ג)

המכתש הקטן בנגב. צילום: מארק ניימן, לע"מ

בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו דרך לה' ".

להמשך קריאה

הקול מכריז על מסלול, על נתיב במדבר שדרכו יביא ה' את הגולים חזרה אל הארץ. היום, גם בעקבות קריאה שלא על פי טעמי המקרא, נוצרה משמעות חדשה לביטוי. "קול קורא במדבר" הוא משל לקריאה שאין לה שומע, דברים הנופלים על אוזן אטומה (לפי רב-מילים). "קול קורא" הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם, הקורא לאנשים להתגייס לטובת מיזם, להגיש מועמדות למשרה וכדומה.

  • שלבו במשפט משלכם את הביטוי "קול קורא במדבר" במשמעות המודרנית שלו.
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר
הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ...
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר
"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה." (פסוק ד)

blue-bubble / Shutterstock.com

הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ כי ה' יגרום בכוחו לשינוי בטבע, כדי להקל את דרכם של ההולכים.

להמשך קריאה

מכיוון אחר, מעניין לגלות כי ביטוי זה מסייע לנו בפירוש נוסף לשמו של אב האומה – יעקב. מן המפורסמות הוא מדרש השם בבראשית כה, כו: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". אך הפרק שלנו מוסיף רמז כי משמעות השם יעקב קשורה בהתנהגות באופן לא ישר (במילים עדינות). ואמר זאת כבר הנביא הושע: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" (יב, ד).

  • מה נוכל ללמוד מהביטוי "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" על משמעות השם יעקב?
והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
  את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו...
והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה." (פסוק ד)

כריכת הספר "והיה העקוב למישור" מאת ש"י עגנון. הוצאת שוקן, 1994. איור העטיפה: יוני בן שלום. © כל הזכויות שמורות

 

את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.

להמשך קריאה

הם יורדים מנכסיהם, ומנשה חיים מבקש כתב המלצה מן הרב המקומי, נפרד מאשתו האהובה ויוצא מעירו כדי לקבץ כסף בעיירות גליציה. לאחר שמצבו הכספי משתפר מתפתה מנשה חיים למכור את כתב ההמלצה לקבצן אחד, ואחר כך יוצא לחגוג ביריד ומאבד שם את כל כספו. כעבור זמן מה נמצא הקבצן מת כשכתב ההמלצה על גופו, ורעייתו של מנשה חיים מקבלת הודעה על מותו. קרינדל טשארני מותרת מעגינותה, נישאת לאחר ואפילו זוכה ללדת בן. כששב מנשה חיים לעירו, עני וחסר כול, הוא מגלה שאשתו היא כבר אשת איש אחר ואם לילד ומחליט לעזוב מייד את העיר. הוא נודד בעיירות ובכפרים, עד שהוא נסוג מן העולם ומתמקם בבית הקברות. שם, לתדהמתו, מוצא מנשה חיים מצבה הנושאת את שמו ואת תאריך פטירתו כביכול. זו המצבה שהציבה קריינדל טשארני בזמנו על קברו של הקבצן, משום שחשבה שהוא בעלה המת.

  • מה דעתכם על בחירתו של מנשה חיים, גיבור סיפורו של עגנון? האם הדרך שבחר היא עקובה-עקומה או ישרה?
מדרש אומנותי - מיכאל סגן-כהן
  היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד,...
מדרש אומנותי - מיכאל סגן-כהן
"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם..." (פסוק ב)

מיכאל סגן-כהן , "נחמו נחמו עמי", אקריליק ועפרונות שמן על לוח עץ ושלט רחוב, 183X62 ס"מ, 1978. צילום: מידד סוכובולסקי . © באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן

 

היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד, מופיעים פסוקים א-יב בישעיהו מ. המילים "נחמו נחמו עמי" כתובות באותיות גדולות – הן פותחות את הנבואה ומדגישות את הנחמה בנבואה זו, הפותחת פתח לתקופה טובה יותר.

להמשך קריאה

בחלקה העליון של היצירה הדביק סגן-כהן שלט רחוב. שלטי הרחוב בהם אנו נתקלים בחיי היומיום משמשים כציוני דרך בלבד, ובדרך-כלל איננו מקדישים מחשבה למקור השם. העברת השלט לתוך יצירת אמנות מוציאה אותו מההקשר היומיומי, ותובעת מאיתנו התייחסות אחרת. הוספת נבואתו של ישעיהו מתחת לשלט מחזירה את שמו של הרחוב להקשרו המקורי. שלטי רחוב מופיעים בתחילתם של רחובות, במקום התחברותם של רחובות, של כמה דרכים אפשריות.

מיכאל סגן-כהן, חזון מיכאל: יצירתו של מיכאל סגן-כהן 1999-1976, מוזיאון ישראל, ירושלים. © ליאורה סגן-כהן

  • האומן בחר לשבץ ביצירתו שלט רחוב שעליו שמו של הנביא ישעיהו. מה תורם פרט זה ליצירה?
  • התייחסו לפרט נוסף ביצירה והציעו לו הסבר.
בבל - גלות
לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה,...
בבל - גלות
"כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל." (פסוק יא)

לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה, תקופה של נחמה. זהו ייעודו ותפקידו של ישעיהו השני. אלא שלא כולם משתכנעים.

להמשך קריאה

יש כאלו בעם שמול הכרזותיו הנמרצות, "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' " (פסוק ג), מביעים ייאוש וחוסר אונים: "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ" (פסוק ז). העם הפנים את נבואות התוכחה של נביאי החורבן שקדמו לישעיהו השני, ועתה הם חשים כי מאחר שנענשו בני יהודה מידי ה' בחורבן ובגלות, הם יָבְשׁוּ וקמלו.

  • הוכיחו מתוך הפסוקים כי העם לא יושב בארצו, ונדרש ללכת כדי לשוב למולדתו.
  • המסע הארוך הביתה לארץ ישראל, ודברי הנביאים הקודמים, מאיימים על אנשי גלות בבל. כיצד הנביא מנסה לשכנע אותם אחרת? בססו את תשובתכם מן הכתוב.

קרדיט: על נהרות בבל. ערוץ היוטיוב של מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

לב ירושלים
ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה...
לב ירושלים
"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ." (פסוק ב)

"מפת בונטינג", מפת העולם ובמרכזו ירושלים, 1581, הדפס עץ. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה חורבן והרס מוחלטים.

להמשך קריאה

הנביא מַאֲנִישׁ את ירושלים ואת מצוקותיה:
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם דברי נחמה, הרגעה וריצוי וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, נשלמה תקופת הסבל שנקצבה לה, כִּי נִרְצָה, כופר עֲוֺנָהּ, חטאהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' עונש כִּפְלַיִם בְּשל כָל חַטֹּאתֶיהָ. עליכם להודיע לירושלים שהגיעה שעת המחילה וההתפייסות.

(ביאור שטיינזלץ לפרק מ)

  • "לְכָל אֶחָד יֵשׁ עִיר וּשְׁמָהּ יְרוּשָׁלַיִם" קבע המשורר נתן יונתן בשירו בשם זה. מה מסמלת ירושלים בשבילכם?
נעים מאוד, ישעיהו השני!
עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.
נעים מאוד, ישעיהו השני!
"קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא..." (פסוק ו)

עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.

  • צפו בסרטון. הציגו הוכחה אחת לכך שבספר ישעיהו מופיעים שני נביאים לפחות.
רועה וצאן מרעיתו
הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו...
רועה וצאן מרעיתו
"כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל." (פסוק יא)

spetenfia/ Shutterstock.com

הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו ואף מגן על העדר מחיות טרף, מפגעי טבע ומשודדים.

להמשך קריאה

המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: משה, דוד, עמוס הנביא ואחרים.
בשירה המקראית נמשלו יחסי ה' ועמו ליחסי רועה ועדרו: "ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני…" (תהלים כג, א-ב), ובפרקנו: "כרועה עדרו ירעה" (ישעיה מ, יא).

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

  • הכבשים והטלאים (הגורים של הכבשה) נמשלים בפרק לעם ישראל המקובץ מכל הארצות על ידי הרועה – האל. הכבשה מסמלת מצד אחד חיבור לאדמה ומצד שני קשורה לנדודים. במבט רחב על הסיפור של עם ישראל, מה מאפיין אותו יותר – חיבור לאדמה או נדודים?
ישעיהו באיורים
ישעיהו באיורים
"יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם." (פסוק ח)

  • על פי הסרטון, מהם האתגרים העומדים בפני ישעיהו השני?
  • לאיזו דמות היסטורית מושווה ישעיהו השני, ולמה?

קרדיט: 929 ישעיה מ- סו: נביא הנחמה / 929 תנך ביחד

הביטויים שעשו את ספר ישעיהו
הביטויים שעשו את ספר ישעיהו
"עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם..." (פסוק ט)

  • זהו שני ביטויים המופיעים בפרק והסבירו את משמעותם.

קרדיט: הביטויים שעשו את ספר ישעיהו / 929 תנך ביחד