סגור תצוגת כיתה
הפרק

ירמיהו

ירמיהו א-ב

מבט מלמעלה

בפרק הראשון של ירמיהו אנו מזהים את תקופת נבואתו – תקופה ארוכה וקשה שנמשכת מימי יאשיהו ועד אחרי החורבן (התחיל לנבא כארבעים שנה לפני החורבן), לומדים את סיפור הקדשתו לנביא ואת השיעור בנבואה שמעביר אותו אלוהים ובו הוא מכין אותו לשני אתגרים העומדים בפני נביא בישראל: התקשורת עם אלוהים במראות וסמלים; והתקשורת עם העם המתנגד על פי רוב לשמוע לנבואותיו.
ביחידה זו, מתוך סיפור הקדשתו של ירמיהו, נעסוק במהותה של שליחות הנבואה ובקשיים הכרוכים בה, מתוך הייצוגים הסמליים של מקל השקד והסיר הנפוח מחד גיסא ושל הנביא כעיר מבצר ועמוד ברזל מאידך גיסא.

מידע כללי
  • ספר
  • יחידת הפרקים פרק א,פרק ב
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סירובם של שליחים
כמה שביקש ירמיהו שלא להתנבאֹת, וְנִתְנַבֵּא על [בעל] כָּרְחוֹ שלא בטובתו, שנאמר: "אַל תֹּאמַר נַעַר...
סירובם של שליחים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי, כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר." (א, ז)

סירוב לשליחות. askib / Shutterstock.com

כמה שביקש ירמיהו שלא להתנבאֹת, וְנִתְנַבֵּא על [בעל] כָּרְחוֹ שלא בטובתו,
שנאמר: "אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ" (ירמיהו א, ז).
כמה סירב משה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא,
שנאמר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שמות ד, יג),
ולבסוף הלך על כָּרְחוֹ שלא בטובתו, שנאמר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה".

(שמות רבה, פרשת שמות, פרשה ד, ד)

להמשך קריאה

המדרש אינו מתמקד רק בירמיהו. החיבור למשה, יותר משנותן מקום לתופעת הסירוב, רושם נקודות לטובת ירמיהו. ההשוואה בין משה לבין ירמיהו בתחילת הספר מעמידה את ירמיהו באור מיוחד. גם אם תוכן הסירוב שונה לחלוטין – המדרש רואה בהם אחד. אנו ניגשים לפתוח את ספרו של נביא חדש, אבל ככזה שממשיך את נבואתו של משה – האחד נביא של גאולת מצרים, והשני נביא חורבן.

על פי: יכין אפשטיין, "כמו שסירב משה", מיזם 929

  • ציינו נקודת דמיון ונקודת שוני בין ירמיהו למשה.
יתרון הנעורים
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטרם אצרך [יצרתי אותך] בבטן, עד שלא יצרתיך במעי אמך,...
יתרון הנעורים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי." (א, ז)

maryp / Shutterstock.com

אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטרם אצרך [יצרתי אותך] בבטן, עד שלא יצרתיך במעי אמך, מניתך [מיניתי אותך] להיות מתנבא על עַמי.
להמשך המדרש

ענה ירמיה ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: רִבונו של עולם איני יכול להתנבאות עליהם איזה נביא יצא להם ולא בִּקשו להורגו, עמדו להם משה ואהרן לא בִּקשו לרגום אותם באבנים שנאמר "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים" (במדבר יד, י)… איני יכול לצאת על ידי ישראל "הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי" (ירמיה א, ו). אמר לו הקדוש ברוך הוא, הלא לנער אני אוהב שנאמר "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" (הושע יא, א) שלא טעם טעם חטא.

(פסיקתא רבתי כו)

  • על פי המדרש, מהי טענתו של ירמיהו ומהי תגובתו של אלוהים?
מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה
במסגרת הקדשתו לנביא עורך אלוהים לירמיהו כמה מבחנים. באחד מהם הוא מראה לו חיזיון מסוים...
מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (א, יד)

fafostock / Shutterstock.com

במסגרת הקדשתו לנביא עורך אלוהים לירמיהו כמה מבחנים. באחד מהם הוא מראה לו חיזיון מסוים ושואל אותו: "מָה אַתָּה רֹאֶה?"

להמשך קריאה

"סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה", אומר הנביא המיועד.
ואלוהים מפרש: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". כוונתו של האל הייתה, ככל הנראה, שמצפון יגיע הצורר הבא אחרי אַשׁוּר שימרר את חיי היושבים ביהודה. חזון שאכן התגשם ברבות הימים.

על פי: לירון מרוז: "מצפון תפתח הרעה", מיזם 929

  • עורכי החדשות נוהגים להשתמש בביטוי "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה". לאיזה אירוע חדשותי מהשנים האחרונות הביטוי יכול להתאים?
לנתוץ ולהאביד לבנות ולנטוע
בפרק מנבא ירמיהו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי… רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ...
לנתוץ ולהאביד לבנות ולנטוע
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ." (א, י)

Bukhavets Mikhai / Shutterstock.com

בפרק מנבא ירמיהו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי… רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (א, ט-י). שש הפעולות נאמרות בנשימה אחת, אך הן מנוגדות. ארבע הראשונות – נתישה (עקירה), נתיצה, האבדה והריסה – קשורות בחורבן.

להמשך קריאה

שתי האחרונות – בנייה ונטיעה – כרוכות ביצירה מחודשת.
לפי החכם באדם, יש הבדל בין תקופת עקירה והריסה לבין תקופת נטיעה ובנייה: "לַכֹּל זְמָן… עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ… עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת" (קהלת ג, א-ג). אך לפי ירמיהו, יש זמן שבו כל אלוּ הן בגדר אפשרויות מקבילות. בידי האדם לבחור – בשֹכל או בסכלוּת – איזו מהן תבוא.

על פי: יוגב בר-גד, "עת לעקור ולנטוע", מיזם 929

  • אלוהים מטיל על ירמיהו את תפקיד הנביא ונותן בידו את כלֵי העבודה: נבואת זעם (חורבן) ונבואת נחמה. מדוע היחס בין שש הפעולות אינו שווה, ונוטה לנבואת הזעם?
ירמיהו במנורת הכנסת
  מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, מעוטרת בתבליטים המציגים אישים...
ירמיהו במנורת הכנסת
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ." (א, י)

ירמיהו, פרט מתוך מנורת הכנסת שיצר הפסל בנו אלקן, שנות החמישים של המאה העשרים. צילום: © Tamar HaYardeni, ויקיפדיה העברית

תוכנית מנורת הכנסת. איור: © תמר הירדני, ויקיפדיה העברית

 

מנורת שבעת הקנים, הניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת, מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל.

להמשך קריאה

התבליטים שבששת קני המנורה מציגים את גורל עם ישראל מאז גלה מאדמתו, והתבליטים בקנה המרכזי שלה ובבסיסה מציגים את גורל העם בימי ראשית גאולתו, עד הקמת מדינת ישראל.
האומן הציב את התבליטים לא בסדר כרונולוגי, אלא זה כנגד זה לפי סדר הקנים. באופן זה כל תבליט קשור בקשר של ניגודיות או השלמה לתבליט בקנה הנגדי לו. התבליט של ירמיהו מוצב באופן נגדי לתבליט של ישעיהו, כך נוצרת הנגדה או השלמה
בין השניים.

מבוסס על המידע באתר הכנסת

  • התבוננו בידיים המוּנָפוֹת מעלה. מה לדעתכם מסמלת היד הקפוצה ומה מסמלת היד הפתוחה? כיצד תנוחת הגוף הזו מתאימה לנאמר בפסוק י בפרק?
מדרום תיפתח הטובה
בשנת 1972 יצא השיר "מדרום תיפתח הטובה" באלבום של להקת פיקוד דרום הנושא את שם...
מדרום תיפתח הטובה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (א, יד)

בשנת 1972 יצא השיר "מדרום תיפתח הטובה" באלבום של להקת פיקוד דרום הנושא את שם השיר. הימים היו ימי אחרי מלחמת ששת הימים, השיר הפך את הנבואה האפוקליפטית לחזון אוטופי, מדינת ישראל ישבה לָבֶטַח והאופוריה אפפה מכל עבר. שנה לאחר מכן – מלחמת יום כיפור. צבאות ערב בהובלת סוריה ומצרים התקיפו את ישראל מהצפון ומהדרום.

למילות השיר

מדרום תיפתח הטובה
מילים ולחן אברהם זיגמן

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה שקד פורח
וְהַמָעֹז מלון אורח
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה אַמַת המים
ובה שטוֹת סירות בִּשְׁתַּיִם
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

מה אתה רואה?
מה אתה רואה?
אני רואה ציפור ברוּחַ
בין החוֹמות לה קן בטוח
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

אני רואה אַמַת המים
ובה סירות שטוֹת בִּשְׁתַּיִם
וזה סימן של שקט ושלווה
כי מדרום תיפתח הטובה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מלבד שם השיר, אפשר למצוא בשיר עוד רִפְרוּרִים (התייחסות מרומזת ליצירה אחרת) לפרק א פסוקים יא-יד. זהו אותם.
ענתות
ענתות, מקום הולדתו ונעוריו של ירמיהו, הייתה עיר קטנה הכלולה בתחום שבט בנימין, והיא מן...
ענתות
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן." (א, א)

מפת בנימין ובה ענתות. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

ענתות, מקום הולדתו ונעוריו של ירמיהו, הייתה עיר קטנה הכלולה בתחום שבט בנימין, והיא מן הערים שניתנו ללוויים לשבת בהן. במלכים א, פרק ב, כו מסופר ששלמה גירש את אביתר הכוהן מירושלים באמרו לו "עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ", וייתכן שירמיהו היה מצאצאי משפחת אביתר.

להמשך קריאה

ענתות נזכרת פעמים מספר בספר ירמיה, ויש שהנביא מכונה "ירמיהו הענתתי" אולי בנימה של לעג, כמי שאינו מקורב לכוהני המקדש בירושלים. ענתות הייתה בגבול המזרחי של הארץ הנושבת (מיושבת), לפיכך נשקפים ממנה נופי מדבר יהודה וערוצי הנחלים היורדים לכיוון יריחו. רישומו של נוף זה ניכר בנבואת ירמיהו: הוא מרבה להעמיד ארץ נושבת כנגד המדבר ולהשתמש בדימויים ובתמונות מהווי המדבר ומחיי היום יום של גבול הארץ הנושבת.

מתוך עולם התנ"ך- ירמיהו.  על פי: יהודה שיף (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, דברי הימים הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • מוצאו של ירמיהו במשפחת כוהנים מענתות. הסבירו כיצד עובדה זו יכולה להקשות על נבואתו בפני צמרת ההנהגה בירושלים.
מי הן ממלכות הצפון?
ירמיהו מופקד על הנבואה בתקופה הֲרַת גורל, שבה עומדות להתרחש מהפכות עולמיות. בתחילת דרכו חזה...
מי הן ממלכות הצפון?
"כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה', וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה." (א, טו)

נבואות הגויים של ירמיהו על המפה. מעצב: דוד גולדשטיין סטודיו מרחב

ירמיהו מופקד על הנבואה בתקופה הֲרַת גורל, שבה עומדות להתרחש מהפכות עולמיות. בתחילת דרכו חזה ירמיהו שאחת ממדינות הצפון תירש את הממלכה האשורית ותאיים על יושבי יהודה, אך לא נקב בשם של מדינה מסוימת. בהמשך נבואותיו, כשהתבהר המצב הפוליטי באזור, ניבא ירמיהו במפורש שהממלכה הבבלית היא שתכבוש את ירושלים.

  • מה ההבדל בין שימוש בשם כללי לאויב, לבין נקִיבה בשם מסוים?
  • מדוע לדעתכם השתמש ירמיהו בנבואותיו בכינוי "ממלכות הצפון"?
סיר נפוח
  "סיר נפוח" – סיר הנתון על כירת-האש, והתבשיל שבו רותח ומתנפח תוך הרמת המכסה...
סיר נפוח
"...וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה." (א, יג)

סירי בישול מחרס תקופת הברזל המאוחרת. מימין סיר מירושלים משמאל סיר מתל עמל. מאוסף מוזיאון הכט. צילום: Hanay, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 3.0

 

"סיר נפוח" – סיר הנתון על כירת-האש, והתבשיל שבו רותח ומתנפח תוך הרמת המכסה מפעם לפעם. הכירה בנויה כך שיש לה פתח אשר דרכו מלבה הרוח את האש.

להמשך קריאה

מכאן "וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה" – הפתח של הכירה, שעליה מונח הסיר הנפוח, מופנה לצד צפון. בזאת נרמז שהרוח המלבה את האש תבוא מצד צפון: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" אשר תלבה את אש המלחמה והחורבן.

מתוך: נגה הראבוני, שיח ועץ במורשת ישראל, נאות קדומים, 1984, עמ' 68

  • הסבירו בקצרה באיזה אופן המראה של "סִיר נָפוּחַ… וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה" הוא אות מְבַשֵּׂר רע.
הנבואה על פי הרמב"ם
הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה...
הנבואה על פי הרמב"ם
"וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי..." (א, ט)

פסל הרמב"ם, קורדובה, ספרד. מתוך ויקישיתוף

הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְיֵדַע מָה הוּא. כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכֻיּוֹת וְשִׁעְבּוּדָן.

להמשך קריאה

וְהַסִּיר נָפוּחַ וּמַקֵּל שָׁקֵד שֶׁרָאָה יִרְמְיָה… וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים. מֵהֶם אוֹמְרִים הַמָּשָׁל וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵן אוֹמְרִים הַפִּתְרוֹן בִּלְבַד. וּפְעָמִים אוֹמְרִים הַמָּשָׁל בִּלְבַד בְּלֹא פִּתְרוֹן… וְכֻלָּן בְּמָשָׁל וְדֶרֶךְ חִידָה הֵם מִתְנַבְּאִים.

(משנה תורה, הלכות יסודי התורה, ז, ג)

  • על פי הרמב"ם, דרכם של הנביאים להתנבא במשל ובחידה. באילו משלים משתמש ירמיהו בנבואתו?
ירמיהו באיורים
ירמיהו הנביא לא היה יכול לוותר על שליחותו , למרות שהייתה קשה מנשוא עבורו ולמרות...
ירמיהו באיורים
"בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיך." (א, ה)

ירמיהו הנביא לא היה יכול לוותר על שליחותו , למרות שהייתה קשה מנשוא עבורו ולמרות שהעם סרב לשמוע לו. עשר דקות על ירמיהו מההקדשה ועד רצח גדליה.

  • הסרטון מציג את קורות חייו של ירמיהו (ואת קורותיה של ירושלים) – מתחיל מהסוף ומדלג להתחלה. האם לדעתכם ירמיהו היה יוצא למשימה אם היה יודע את סופה?

קרדיט: 929 ירמיהו . 929 תנך ביחד

ירמיהו הנביא
הענקת משמעות לאירועים ולנבואות של ירמיהו, תוך התייחסות לרצף הכרונולוגי.
ירמיהו הנביא
"...וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה." (א, יא)

הענקת משמעות לאירועים ולנבואות של ירמיהו, תוך התייחסות לרצף הכרונולוגי.

  • המראות הנבואיים של המקל והסיר נקשרים בסרטון לפסוק י: "…לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". הסבירו את הקשר ביניהם.

קרדיט: ירמיהו הנביא, הרב בני לאו. מתוך אתר מקראנט של מטח