סגור תצוגת כיתה
הפרק

יונה – שליחות ובריחה

יונה א

מבט מלמעלה

אלוהים שולח את יונה הנביא אלוהים להודיע לאנשי נינוה על השמדת העיר הצפויה לבוא בעקבות חטאיהם. יונה בורח מהשליחות, בוחר להימנע מביצועה ויהי מה. הדמויות הנוספות בפרק, שפועלות הפוך מיונה, מאירות את דמותו של יונה. ביחידה זו נבחן את דמותו של יונה, את בחירתו לברוח מהשליחות שניתנה לו וכיצד החלטה זו משפיעה על מצבו הפיזי והנפשי. מתוך לימוד זה נשאל שאלות על המשימות בחיים שלנו: כיצד אנו פועלים כאשר יש לנו משימות? והאם אפשר להתחמק מאדישות?

מידע כללי
  • ספר יונה
  • יחידת הפרקים פרק א
  • קבוצת גיל כיתה ט
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
יונה הנרדם ונרדמים נוספים
  בציור של אברהם אופק, אומן ישראלי יליד בולגריה (1990-1935) יונה מוצג לצד דמויות נוספות...
יונה הנרדם ונרדמים נוספים
"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד." (פסוק ו)
חלום יוסף, חלום יעקב, יונה, יעקב והמלאך, אסתר ומרדכי, אברהם ושלושת המלאכים. | צייר:אברהם אופק

חלום יוסף, חלום יעקב, יונה, יעקב והמלאך, אסתר ומרדכי, אברהם ושלושת המלאכים. | צייר:אברהם אופק.
באדיבות משפחת האמן. מאושר ע"י המשפחה

 

בציור של אברהם אופק, אומן ישראלי יליד בולגריה (1990-1935)

להמשך קריאה

יונה מוצג לצד דמויות נוספות במקרא שישנו או נרדמו: יוסף חולם החלומות, יעקב הנרדם למרגלות הסולם, יעקב הנאבק במלאך. בניגוד לפרשנות של הצייר אברהם אופק, רש"י, פרשן המקרא, מפרש את הפסוק כך: מה לך להיות נרדם? אין עתה עת רדום!

  • איזו פרשנות, מבין הפרשנויות של רש"י ושל אברהם אופק, מבטאת תרעומת וכעס כלפי יונה? על מה הכעס?
  • איזו פרשנות "נותנת רשות" ליונה לישון? ומה משמעות השינה לפי פירוש זה?
  • הביטוי "מה לך נרדם" משמש היום כקריאה נגד אדישות של אנשים. כיצד אתם יכולים להשתמש בביטוי לתיאור סיטואציה עכשווית? חישבו על מצב המתאים לחבר אליו את הביטוי.
"וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ" - כמה זה עולה לנו?
בשנת 1988 הוציא הזמר שלמה ארצי את "חום יולי אוגוסט", אלבום כפול שהזניק את הקריירה...
"וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ" - כמה זה עולה לנו?
"וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל־הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ." (פסוק טו)

בשנת 1988 הוציא הזמר שלמה ארצי את "חום יולי אוגוסט", אלבום כפול שהזניק את הקריירה שלו לשיאים חדשים.

להמשך קריאה

בין העיסוק בחוויית הדור השני לשואה, בזיכרונות ממלחמת יום כיפור ובתהיות על ארץ חדשה, בלט שיר אחד שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים של ארצי מאז ועד היום.
"תחת שמי ים התיכון, ערב על אבטיחים יורד", כך מצייר ארצי את הרקע למציאות הישראלית. אך התמונה הישראלית הפסטורלית משמשת רק רקע, שעליו פורש ארצי את השברים ואת הסדקים שקורעים מבפנים את החברה הישראלית. הביטו, אומר ארצי, "חצי עולם בדוחק מתקיים", "חצי עולם שונא חצי", "חצי עולם לוקח סם", "חצי עולם כבר שר יוון". ואם זה לא מספיק, ארצי חווה את הקוטביות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית דרך צמרמורות בגופו – צמרמורת מקיפוח, מחוסר הידיעה מי אויב ומי ידיד, מהניגוד שבין טרור לאהבה.
כמו יונה הנביא לפניו, ארצי יודע היטב למה הוא בורח מהנבואה. יש לו ממה לחשוש. בפזמון השיר ארצי מתכתב ישירות עם הפסוק מִסֵפֶר יונה המתאר את שלוות הים לאחר שיונה מושלך אליו מהספינה: "וַיַּעֲמֹד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ" (יונה א, טו).
ארצי מרחיב משם הלאה – עד אשר ישוב הים מזעפו, הוא אומר, לא נדע כמה זה עולה לנו. כלומר עד שלא נבין שלבריחה הזו מהתמודדות יש מחיר, לא נוכל לעבור הלאה. בִּמְחִי שתי שורות שיר ופזמון חוזר, ארצי מנבא את העשורים העתידים לבוא על מדינת ישראל.

מתוך דויד פרץ, שיר על הפרק, מיזם 929
שלמה ארצי, "תחת שמי ים התיכון". © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • השיר "תחת שמי ים התיכון" מדמה את המציאות שלנו ל"ים זועף", דימוי הלקוח מספר יונה.
  • אילו נקודות דמיון אתם מוצאים בין סיפור יונה לבין המצב היום בישראל?
  • האם נביא יכול להרשות לעצמו לברוח מייעודו?

קרדיט לסרטון: שלמה ארצי – תחת שמי ים תיכון (קליפ) / ShlomoArtziOfficial, 2010

מה לך נרדם
את ספר יונה נהוג לקרוא ביום הכיפורים. הביטוי "מַה לְּךָ נִרְדָּם" הוא ההשראה לפיוט מפורסם...
מה לך נרדם
"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד." (פסוק ו)

את ספר יונה נהוג לקרוא ביום הכיפורים.

להמשך קריאה

הביטוי "מַה לְּךָ נִרְדָּם" הוא ההשראה לפיוט מפורסם שנוהגים לשיר כחלק מאמירת הסליחות לקראת יום הכיפורים. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע, והוא מפורסם בקהילות רבות ובעדות רבות.

מילות הפיוט:

בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים
אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים
יָהּ אֵל דְּרֹשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים
כִּי לְעוֹלָם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים
וְכָל מַאֲמָר אֲשֶׁר יֵאָמַר לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים
הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

קרדיט: עמיר בניון וברי סחרוף – בן אדם מה לך נרדם. מתוך ערוץ עמיר בניון הערוץ הרשמי. פורסם בתאריך 9 באוק׳ 2016

סערת רגשות מעורבים
הצייר קאסטוס המשתייך לאסכולת הציירים הפלמיים (ציירים שפעלו בצפון בלגיה מתחילת המאה ה-15 עד המאה ה-17)....
סערת רגשות מעורבים
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם: וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם." (פסוקים יב-יג)
"יונה מושלך לים" מאת הצייר הפלמי דומיניקוס קאסטוס, בן המאה ה-16.

"יונה מושלך לים" מאת הצייר הפלמי דומיניקוס קאסטוס, בן המאה ה-16. מתוך ויקישיתוף

הצייר קאסטוס המשתייך לאסכולת הציירים הפלמיים (ציירים שפעלו בצפון בלגיה מתחילת המאה ה-15 עד המאה ה-17).

להמשך קריאה

הוא עסק בציור פורטרטים (ציורי פנים) של בני המלוכה והאצולה הבלגים. הציור הייחודי של יונה מתאר את רגע השלכתו של יונה לים.

"רגשות מעורבים" הם רגשות מנוגדים זה לזה שאנו מרגישים בו בזמן, למשל כמיהה לעשות משהו ובה בעת פחד מלעשותו.

  • מהם הרגשות המעורבים של יונה ושל המלחים בסיפור בתנ"ך?
  • התבוננו בציור – בים, במלחים וביונה – כיצד הציור מביע את הרגשות המעורבים?
נינוה
  נִינְוֵה, היום בשטחה של עיראק, הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האַשּׁוּרִית (במאה ה-8 לפני...
נינוה
"קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי." (פסוק ב)

העיר נינוה וערים נוספות באימפריה האשורית

ראש למסו (חיה בעלת גוף שור, כנפי נשר וראש אדם) שניזוק לאחר התקפה של דעאש בנינוה.

 

נִינְוֵה, היום בשטחה של עיראק, הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האַשּׁוּרִית (במאה ה-8 לפני הספירה), עיר השלטון המרכזית שכונתה "העיר הגדולה".

להמשך קריאה

כיוון ששכנה ליד נהר החידקל היא הייתה עיר מסחר משמעותית ועשירה, ובתחומה היו ארמונות, מקדשים, מקומות פולחן ויצירות אומנות. ברחבי העיר ניצבו פסלים ולוחות מגולפים שבהם מתוארת ההיסטוריה של המלכים.
בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו אוצרות.
ראשון החופרים, במאה ה-19, היה החוקר הבריטי קלאודיוס ג'יימס ריץ'. אחריו חפר במקום חוקר בריטי אחר בשם הנרי אוסטין לייארד. הוא זיהה את ארמון סנחריב, אחד ממלכי אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל.
אחד הממצאים המדהימים שנחשפו בחפירות הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע כיבוש ערי יהודה שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב בפרקים יח-יט! והינה הסיפור מסופר משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
בעקבות החפירות התברר שהמלך אשורבניפאל היה לא רק לוחם אלא גם חובב היסטוריה וספרות. בארמונו גילו חוקרים ספרייה אדירה (כתובה בכתב יתדות על גבי לוחות טין) של טקסטים דתיים, ספרותיים ומשפטיים, של אשור ושל עמים קדומים להם. כך נמצא הטקסט החשוב "עלילות גִלְגָמֶשׁ", המקביל לסיפור נוח והמבול שבתנ"ך.
בהמשך החפירות במאה ה-20 התגלו ממדי האוצרות. התגלו ממצאים מלפני כ-6,000 שנה, הרבה לפני התקופה האשורית, פסלי אלילים המלמדים על הפולחן וכלי חרס המלמדים על חיי היום-יום.
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה, ובמבט לאחור פעולה זו הייתה הצלה של ממש.
מדוע הצלה? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש, ארגון אסלאמי קיצוני, הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור.

קראנו על העיר נִינְוֵה מחוץ לתנ"ך ובתוך התנ"ך. בתנ"ך נִינְוֵה מוזכרת לפעמים כעיר היסטורית, בירה של אימפריה, ולפעמים אין הכוונה לעיר מסוימת אלא כסמל לעיר חשובה.

  • חוקרים מתלבטים – ועכשיו גם אתם – באיזו נִינְוֵה לדעתכם מדובר בספר יונה? סמל לעיר חשובה, או העיר נִינְוֵה ממש?
זוהי יפו, ילדים, זוהי יפו!
אין כמו יפות בלילות, וגם בימים… שווקים, מסעדות, גלריות, מוזיקה תוססת, תיירים, בתים עתיקים לצד...
זוהי יפו, ילדים, זוהי יפו!
" וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'." (פסוק ג)

הנציב הבריטי העליון, הרברט סמואל, מבקר בנמל יפו

הפסל "לווייתן" של האמנית והיוצרת הישראלית אילנה גור, המוצב בנמל יפו

מבט על נמל יפו מהים

אין כמו יפות בלילות, וגם בימים…
שווקים, מסעדות, גלריות, מוזיקה תוססת, תיירים, בתים עתיקים לצד מבנים חדשים, מסגדים, כנסיות, בתי כנסת וכמובן – הים והנמל, שבו סירות ודייגים.

להמשך קריאה

כן, זה אותו הנמל מתקופת המקרא, נמל שהיה פתח לכניסה אל כנען וליציאה ממנה.
מִמְצָאִים חוץ-מקראיים מהמאה ה-15 לפני הספירה מלמדים על היותה של יפו עיר שוקקת חיים. האגדה מספרת שהמצרים כבשו בעורמה את העיר. הם החדירו חיילים לתוך יפו במסווה של סחורה בתוך סלים גדולים. אחר כך כבשו אותה האשורים, הפרסים, הצידונים והיוונים. למעשה, נמל יפו היה הנמל המרכזי בארץ גם בתקופת האימפריה התורכית וגם בימי המנדט הבריטי במאה ה-20, עד לפתיחת הנמל בחיפה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
היום נמל יפו הוא בעיקר אתר תיירות ותרבות.

  • לפי מה שקראתם על נמל יפו העתיק, ולפי סיפור בריחתו של יונה – מדוע בחר יונה לברוח דווקא דרך נמל יפו?
על מקור המילה "מַלָחִים"
  מקור המילה "מַלָח" הוא שׁוּמֵרִי, והוא חיבור של שתי מילים בשׁוּמֵרִית: "מה" (אונייה בשומרית)...
על מקור המילה "מַלָחִים"
"וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם."(פסוק ה)

Classical Numismatic Group, Inc.
http://www.cngcoins.com_Wikipedia,
CC BY-SA 2.5

 

מקור המילה "מַלָח" הוא שׁוּמֵרִי, והוא חיבור של שתי מילים בשׁוּמֵרִית: "מה" (אונייה בשומרית) ו"לח" (הלך בשומרית).

להמשך קריאה

המילה "מלח", שהיא במשקל של בעלי מקצוע, נקלטה בשפה העברית, ובתנ"ך היא מופיעה בספר יונה.
מלחים על ספינה נדרשים להתנהגות הכוללת אחווה ואחריות הדדית, ובמילה אחרת – סוֹלִידָרִיוּת.
ומה מקור המילה סולידריות?
בתקופה הרומית הקדומה, משכורת קבועה הייתה ניתנת לחיילים בחומר יקר ערך. ומה היה החומר הזה? תתפלאו לשמוע – מֶלַח!
ולכן מקור המילה "משכורת" בלטינית: salary, הוא מהמילה: Salarium,
שפירושה קצבת מלח.
לאחר מכן, המטבע הרווח באימפריה הרומית היה solidus –
4.5 גרם זהב. משמעות שמו של המטבע: שלם, חזק, קבוע, יציב.
ומי היו אלה שקיבלו משכורת יציבה? החיילים כמובן. לכן הכינוי שלהם באנגלית הוא "soliders" – "היציבים", מילה שנכתבת דומה מאוד למילה "חיילים" (soldiers).

המילה "סולידריות" שאנחנו משתמשים בה היום, משמעה אחווה. היא לקוחה מההתנהגות הנדרשת מחיילים: אחווה, ערבות הדדית, דאגה איש לרעהו.

  • המלחים בסיפור נדרשו להתנהגות סולידרית, הסבירו מדוע.
  • תארו את ההתנהגות של יונה – האם נהג בסולידריות כלפי המלחים?
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר?
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר? נראה כי אחת השיטות הייתה להטיל קוביות. לדוגמה, בחפירות...
איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־יוֹנָה." (פסוק ז)
קוביות פּוּר (pûru - גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.

קוביות פּוּר (pûru – גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.
כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר? נראה כי אחת השיטות הייתה להטיל קוביות.

להמשך קריאה

לדוגמה, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר אשור נמצאו קוביות הפור של השר יחילי (שרו הבכיר של המלך אשורבניפל). נראה כי בעבר הקוביות נפלו לרגליו של פסל האל, וכך נבחר יחילי לתפקידו. לפי האמונה של מטילי הקוביות, הבחירה אינה מקרית. נפילת הקוביות לרגליו של האל, חשפה את רצון האל. הטלת הפור היא לא מעשה של קביעה והחלטה, אלא מעשה של חשיפת האמת. הטלת גורל אינה בלעדית לשרים או למלכים. היא מוכרת כפעולה עממית הנובעת מרצון לחשוף את רצון האל ולהבין מהי ההחלטה הנכונה.
בתנ"ך יש סיפורים רבים על חשיפת האמת ועל קבלת תשובה באמצעות שימוש באבני גורל. לדוגמה: בסיפור חלוקת נחלות הארץ בין השבטים לפני הכניסה אל הארץ, השתמשו בגורל כדי לחשוף את רצון האל בנוגע לאיזו נחלה שייכת לאיזה שבט. בסיפור עכן בספר יהושע ובסיפור שאול ויונתן בספר שמואל – הטילו גורל כדי למצוא את האשמים. וכמובן בסיפור מגילת אסתר, המן הטיל גורל כדי לחשוף את התאריך לביצוע התוכנית שלו.

  • כיצד בא לידי ביטוי השימוש בהטלת גורל בסיפור המקראי על יונה?
  • במה שונה המשמעות של "הטלת גורל" בעולם העתיק מהמשמעות של "הטלת גורל" היום?
  • כיצד אתם מקבלים החלטות?
אביתר בנאי - כלום לא עצוב
  כלום לא עצוב מילים ולחן: אביתר בנאי מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד רגע...
אביתר בנאי - כלום לא עצוב

 

למילות השיר

כלום לא עצוב
מילים ולחן: אביתר בנאי

מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה ופתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש עם בית ואשה
ורגע אחד בחזה ואשה אחת
תישן לבד.

מישהי נוסעת בטרמפ דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה
קרע לה

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון
על מה אני חושב בלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב
הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
הכל שקט, הכל שקט

איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים

קרדיט: "כלום לא עצוב" – אביתר בנאי, תזמורת המהפכה ומארש דונדורמה מתוך הופעה משותפת במסגרת פסטיבל צלילים במדבר מס' 8, דצמבר 2005.

האם אפשר לברוח מאלוהים?
במערכון מתוך סדרת הסטירה הישראלית "היהודים באים", מוצג בהומור הרגע שבו מטיל אלוהים את השליחות...
האם אפשר לברוח מאלוהים?
"וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'... " (פסוקים א-ג)

במערכון מתוך סדרת הסטירה הישראלית "היהודים באים", מוצג בהומור הרגע שבו מטיל אלוהים את השליחות על יונה.
חוסר הרצון של של יונה לביצוע השליחות… בולט.

  • העלו השערות – מדוע לדעתכם יונה לא רצה לבצע את השליחות וברח?
  • איך יכול להיות שיונה ברח מהשליחות האלוהית?

קרדיט: היהודים באים – אלוהים מחפש את יונה הנביא / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2014

בְּשֶׁלְּמִי הסער הזה?
רש"י, פרשן המקרא בן המאה ה-12, פירש את פסוק ז: "רואים היו שאר ספינות הולכות...
בְּשֶׁלְּמִי הסער הזה?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה." (פסוק ז)

רש"י, פרשן המקרא בן המאה ה-12, פירש את פסוק ז: "רואים היו שאר ספינות הולכות בים בשלום, ושלהם משתברת. אמרו: בשביל אחד ממנו הוא".

להמשך קריאה

גם בסרטון 929 על הנביא יונה מוצגת פרשנות ברוח זו. נאמר בו: "המלחים הטובים מיד הבינו שזה אלוהים שמתרגש על ספינתם".

  • צפו שוב בסרטון – כיצד בא לידי ביטוי באופן חזותי הפירוש של רש"י?
  • חשבו – גם לפי התנ"ך, גם לפי פירוש רש"י וגם לפי הסרטון: כיצד הבינו המלחים שיש בעיה מיוחדת רק בספינה שלהם?

קרדיט: 929- יונה הנביא (חמישי מתוך תרי עשר) / 929 תנך ביחד, 2016