סגור תצוגת כיתה
הפרק

אברהם והמלאכים ומשא ומתן

בראשית יח

מבט מלמעלה

פרק יח מכיל בתוכו שני סיפורים, שתי בשורות שמקבל אברהם, הבשורה על הולדת בנו וההודעה על חורבן סדום. בין הבשורות מובאים בפרק דברי ה' המעידים על דרך הצדקה והמשפט של אברהם. כל אחד מן הסיפורים שופך אור על דמותו של אברהם וממחיש את דברי ה' שבלב הפרק.

מידע כללי
  • ספר בראשית
  • יחידת הפרקים פרק יח
  • קבוצת גיל כיתה י
  • נושאים מרכזיים ביחידה בשורה צדק ומשפט
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מי היו שלושת האורחים?
מדוע תיאור הדמויות הוא פעם בלשון יחיד ופעם בלשון רבים? בשל חוסר ההתאמה בין פסוק...
מי היו שלושת האורחים?
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". (יח, א–ב)

אומן לא ידוע, אברהם פוגש בשלושת המלאכים, 1000, נמצא ב St. Sophia of Kyiv, מתוך ויקישיתוף

מדוע תיאור הדמויות הוא פעם בלשון יחיד ופעם בלשון רבים? בשל חוסר ההתאמה בין פסוק א לפסוק ב אף אפשר לתהות האם מדובר בסיפור אחד או בשני סיפורים שונים שהשתלבו יחד.

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

לפי רש"י, מדובר דווקא בשני ביקורים. האחד הוא מעין ביקור חולים שמבקר אלוהים את אברהם, לאחר שעבר ברית מילה; והאחר הוא של שלושת האורחים, שמטרת ביקורם היא הבשורה על לידת יצחק. בשלב מסוים שני מלאכים המשיכו לשליחותם לסדום, בעוד השלישי – הוא אלוהים – נשאר עם אברהם לדיון על סדום.

"והנה שלשה אנשים" – אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר) תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים ויאכלו ויאמרו אליו ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי (ב"ר) ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר הִמלט על נפשך למדת שהאחד היה מציל"
  • כיצד המדרש ופירוש רש"י בעקבותיו מסבירים את ההבדלים בין לשון יחיד ללשון רבים בפסוקים?
האומץ להתנגד
"אמר רבי לוי: שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב. אברהם, חלילה לך מעשות...
האומץ להתנגד
"חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט". (יח, כה)

Crystal Eye Studio/shutterstock.com

"אמר רבי לוי: שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב. אברהם, חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם רשע. איוב, אמר (איוב ט): אחת היא, על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה. אברהם נטל עליה שכר, איוב, נענש עליה."

(בראשית רבה מט, ט)

להמשך קריאה

במקרא מסופר על שני אנשים שהעזו לעמוד מול אלוהים ולהעמיד בשאלה את הצדק האלוהי (תאודיצֵאה) – איוב ואברהם. בעוד איוב העמיד למבחן את הצדק האלוהי בשל הסבל האישי שלו, אברהם עושה זאת בעבור אחרים, ועוד בטרם נעשה מעשה.
האומץ של אברהם מצד אחד, ואמונתו כי הצדק האלוהי מושלם מצד שני, מבהיר לנו שני דברים: האחד, אברהם מפגין איכויות שמבהירות לנו מדוע הוא נבחר להיות אבי האומה; האחר, משפט צדקה ייעשה על ידי דיון והטלת ספק, לא באופן עיוור ולא על ידי המתנשא על עמו.

  • האם שאלות אברהם ראויות או שהן ביטוי לאמונה בעייתית?
הכצעקתה
הכצעקתה, כלומר, האומנם המצב בסדום ועמורה כה בעייתי? המילה 'הכצעקתה' היא יחידאית ומבוססת בעיקר על...
הכצעקתה
"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה". (יח, כ–כא)

אדוארד מונק, הצעקה, 1893, מאוסף הגלריה הלאומית של נורבגיה, מתוך ויקישיתוף

הכצעקתה, כלומר, האומנם המצב בסדום ועמורה כה בעייתי?

להמשך קריאה

המילה 'הכצעקתה' היא יחידאית ומבוססת בעיקר על המילה 'צעקה'. מסדום ועמורה עולה צעקה, של החוטאים ושל קורבנותיהם, ואולי הצעקה היא דימוי – הפשעים בעיר כה עזים ששִמעם מגיע למרחקים.
כיום משתמשים במילה זו באופן דומה, כאשר מתעורר צורך לבדוק התנהלות מוסרית תקינה בחברה או בארגון מסוימים, בשל ריבוי תלונות או חשד אחר. למעשה, בשם זה מכונה אתר ישראלי שהוא חלק מיוזמה חברתית עולמית שעניינה להעלות את המודעות להטרדות רחוב על בסיס מין ומגדר. שם המיזם המקורי הוא Hollacack! ובעברית: הכצעקתה!

  • האם אלוהים צריך לבדוק 'הכצעקתה'? האם ישנה מטרה אחרת לביקור בסדום?
נגד עונש קולקטיבי
לעומת נח, אשר שמע על החורבן הקרב ללא ויכוח, אברהם מנהל עם אלוהים משא ומתן....
נגד עונש קולקטיבי
"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע". (פסוק כג)

לעומת נח, אשר שמע על החורבן הקרב ללא ויכוח, אברהם מנהל עם אלוהים משא ומתן. אברהם מפקפק בצדקתו של עונש קיבוצי (קולקטיבי) לכל אנשי סדום, ופותח במעין התמקחות עם אלוהים.

להמשך קריאה

אולם בסופו של דבר מתברר שאלוהים צדק מלכתחילה, וכי אין די צדיקים בעיר שיצדיקו את מניעת החורבן.
אף שאברהם מנהל את הדיון באופן עניו, אורך הרוח של אלוהים ונכונותו לנהל משא ומתן כזה עם בן אנוש, אינו דבר של מה בכך. כנראה המסר שנגלה כאן בעבור אברהם וצאצאיו הוא על הדרך הצודקת לעשות משפט.

מערכון זה לקוח מתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" ששודרה בערוץ הראשון, בשנות ה־70. בתוכנית נבחנו סוגיות אקטואליות או תרבותיות מנקודת מבט הומוריסטית ואף עוקצנית (בדומה ל"היהודים באים" של ימינו). לתוכנית זו הייתה השפעה רבה על השיח הציבורי, בין השאר מכיוון ששודרה בערוץ הישראלי היחיד שהיה בשנים אלו.

  • מדוע משתף אלוהים את אברהם בהחלטתו?
  • מהו המסר העומד מאחורי סיפור המשא ומתן על עשיית משפט צדק?

קרדיט: ניקוי ראש לקט 13 / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2013

זהות האורחים לפי האומנות הנוצרית
מדרשים ופרשנים יהודים ונוצרים עסקו בשאלת זהותם של האורחים, והצעות ופרשנויות שונות מסייעות לתווך את...
זהות האורחים לפי האומנות הנוצרית
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". (יח, ב)

ארט דה גלדר, אברהם והמלאכים, שמן על קנבס, המאה ה־17. מאוסף מוזאון Boijmans Van Beuningen, מתוך ויקישיתוף

מדרשים ופרשנים יהודים ונוצרים עסקו בשאלת זהותם של האורחים, והצעות ופרשנויות שונות מסייעות לתווך את הקושי התאולוגי סביב התהייה האם מדובר בדמות אחת או בשלוש דמויות, או בדמות אחת שהיא שלוש דמויות?

להמשך קריאה

בעבור הנצרות הקתולית לא היה קושי בפרשנות של דמות אחת שהיא בעצם שלוש, מאחר שזו ההשקפה העומדת בבסיס אמונת השילוש הקדוש. על פי תפיסה זו, נהגו אומנים נוצרים לצייר את האורחים כשלושה בני אדם או כשלושה מלאכים, וזהות האורחים נתפסה כהתגלמות של השילוש הקדוש – האל, הבן ורוח הקודש.
אולם בציור שלפניכם שצייר האומן הנוצרי דה-גלדר, דמות אחד המלאכים מודגשת באופן מיוחד, המרמז שזהו אלוהים. הציור עורר התנגדות משום שציור אלוהים בצורת אדם נתפס כחילול קודש וכעבירה על הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

  • מי נגלה לאברהם? דמות אחת או שלוש דמויות?
צחוק
שרה, האישה בת התשעים מתבשרת בשורה שכמעט קשה להאמין לה וננזפת על כך. למעשה אין...
צחוק
"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ…" (יח, יב)

אבל פן, שרה, פסטל, 1950 בערך. © באדיבות משפחת האומן

שרה, האישה בת התשעים מתבשרת בשורה שכמעט קשה להאמין לה וננזפת על כך. למעשה אין היא מתבשרת באופן ישיר, אולם אבל פן בציורו נותן לשרה מקום נוסף להיות נוכחת בו כאינדיבידואל.

להמשך קריאה

הוא מצייר אותה מציצה מאחורי יריעת האוהל, כנראה שם נהגה לשהות האישה בתרבות הקדומה. אולי היה זה המטבח או תא אחורי באוהל אברהם, שבו הסתירה את פניה בשעה שבאו אורחים לבקר את בעלה, ואולי הייתה נוהגת להאזין לשיחות אברהם עם אורחיו מדי פעם בפעם. גם כאשר בא האורח עם בשורה שנוגעת לשרה באופן ישיר, אין היא חלק מהשיחה, וכאשר היא צוחקת היא עושה זאת בקרבה, אבל אלוהים שומע את צחוקה. פן יוצר בציור משחקי ניגודים בין האור לצל, ומדגיש את הבעת פניה באמצעות משטחי הצבע השטוחים.

  • כיצד מציאות חייה של שרה כפי שמובעת בציור מוסיפה רובד לביטוי "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ"?
אלוני ממרא
לאחר הפרֵדה של לוט מאברם, לוט בחר להתיישב בכיכר הירדן, ואברם בחר ליישב יישוב של...
אלוני ממרא
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". (יח, א)

צילום: דניאל ונטורה, ישיבת שבי חברון, 2011. מתוך ויקישיתוף

טריסטרם, אלוני חברון. מתוך ויקישיתוף

לאחר הפרֵדה של לוט מאברם, לוט בחר להתיישב בכיכר הירדן, ואברם בחר ליישב יישוב של קבע את אלוני ממרא שבחברון, מקום שקיבל את שמו כנראה על שם עצי האלון המצוי הנפוצים בו.

להמשך קריאה

כיום, נהוג לזהות מקום זה בהרי יהודה, באזור היישוב "ראמת אל חליל" הנמצא כ־3 ק"מ מחברון ויש המזהים את "תל רומיידה" כמקום זה. ביהדות ובנצרות מייחסים למקום חשיבות בשל הקשר לסיפורים המקראיים על אודות אברהם. אפשר למצוא אזכורים שונים לעץ אלון עתיק כעץ שתחתיו ישב אברהם. בתרגומים עתיקים של המקרא, בתלמוד ובכתבים נוצריים קדומים מזכירים עץ אלון ענק. מקדש נבנה ליד העץ ובתקופת חז"ל אף היה נהוג לקיים לידו יריד שנתי.

  • בצאת המלאכים מאברהם הם משקיפים על סדום ועמורה. מהי אחת הסיבות, לדעתכם, לבחירתו של אברהם באלוני ממרא כיישוב הקבע שלו?
אהלן וסהלן – הכנסת האורחים של אברהם
הפרק פותח בתיאור הכנסת האורחים של אברהם. נעמוד עתה על הסיבות למנהג זה. הכנסת האורחים...
אהלן וסהלן – הכנסת האורחים של אברהם
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה". (יח, ב)

H1N1/shutterstock.com

הפרק פותח בתיאור הכנסת האורחים של אברהם. נעמוד עתה על הסיבות למנהג זה.

להמשך קריאה

הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. בימינו יוצאים למסעות ולטיולים בעיקר כדי ליהנות, כחלק מתרבות הפנאי. אולם בעבר, מסע וחציית גבולות היו שגרת החיים של אנשים שפרנסתם תלויה בכך, למשל סוחרים או שבטים הנודדים בעקבות צורכי המרעה של המקנה שלהם או דיפלומטים החוצים גבולות. אנשים התניידו ברגל או בעזרת בעלי חיים, מקומות לינה בתשלום לא היו שכיחים, והמסעות הללו היו אף מסוכנים, בשל תנאי הטבע אך גם בשל שודדי דרכים. מסיבות אלו הכנסת האורחים שהוצעה לעובר אורח הייתה לא רק נעימה אלא אף מצילת חיים.
כיום, שריד למנהג הכנסת האורחים כערך בפני עצמו קיים עדיין בתרבות הבדואית. הבדואים משמרים תרבות של רועי צאן ושל נדודים, ולכן בתרבותם מייחסים להכנסת האורחים חשיבות רבה.

  • האם לדעתכם אברהם מארח בהתאם לאירוח המקובל? מה אפשר ללמוד על דמותו מריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את פעולותיו בזמן האירוח?
חלב ובקר
אברהם רץ, מכין, ונותן הוראות. ריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנותיו אינו מקרי, ונועדו לתת...
חלב ובקר
"וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ". (יח, ח)

סיר בישול מחרס, יקנעם, תקופת הברזל א. צילום: קלרה עמית. באדיבות רשות העתיקות

אברהם רץ, מכין, ונותן הוראות. ריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנותיו אינו מקרי, ונועדו לתת תחושה של התרחשות רבה.

להמשך קריאה

מלבד המהירות, תיאורי האוכל מעידים על כך שאברהם היה נדיב הן בכמות – הוא נותן ביד שרה 300 סאים קמח כדי שתכין מאפים, הן באיכות – הוא בחר את המובחר ביותר בעבור אורחיו – הוא ציווה על הנער לשחוט בעבורו בן בקר, ולהגישו ב… חמאה. הייתכן שאבי האומה מגיש אוכל לא כשר?

על פי סדר הספרים במקרא, המצוות ובהן חוקי הכשרות נוסחו בזמן יציאת מצרים. על פי הסדר הכרונולוגי שנוצר בעריכת ספרי המקרא, מעמד הר סיני התרחש כמה דורות לאחר מות אברהם. למרות הקושי שיכול להיווצר בקריאה על הארוחה שהגיש אברהם, המחבר המקראי שומר על רצף סיפורי שמוביל מאברהם המונותאיסט הראשון ועד היווצרות העם והתרבות המאפיינת אותו.

  • מה אנו למדים על אברהם מריבוי הפעלים בפסוקים המתארים את הכנות האוכל? האם ייתכן שהוא ידע את זהות האורחים?
למי זה עולה יותר?
בסרטון מתמקדים בדו שיח בין אלוהים לאברהם, ובאופן שבו אלוהים יורד בהדרגתיות במספר הצדיקים שיש...
למי זה עולה יותר?
"אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ". (יח, כד)

בסרטון מתמקדים בדו שיח בין אלוהים לאברהם, ובאופן שבו אלוהים יורד בהדרגתיות במספר הצדיקים שיש למצוא בסדום.

  • מדוע אלוהים עושה כל זאת? האם זו אמירה על עונש קיבוצי (קולקטיבי) או אמירה אחרת, מה דעתכם?

קרדיט: סיכום שבועי – בראשית פרקים טז–כ / 929 תנך ביחד, 2015

דקתיים של 929
ליאת רגב והרב בני לאו מצביעים על פרק יח כנקודת שיא בחיי אברהם.
דקתיים של 929
"וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה". (יח, יז)

ליאת רגב והרב בני לאו מצביעים על פרק יח כנקודת שיא בחיי אברהם.

  • מדוע זה אחד משיאי סיפורי אברהם לדעת הרב לאו?

קרדיט: סימנים – בראשית יח / 929 תנך ביחד, 2015