סגור תצוגת כיתה
הפרק

פעולותיו של חזקיהו – כיצד מגנים על עיר?

פרק יח, א-יב

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בתחילת פרק יח חזקיהו מתואר לנו כמלך טוב וישר – מסופר שחזקיהו בטח באלוהי ישראל ומצוין שלא היה כמוהו במלכי יהודה. חזקיהו פועל לביטול הבמות בכל הארץ ובכך מחזק את מעמדה של ירושלים. ממצאים ארכיאולוגיים רבים מספרים את סיפור פעולותיו של חזקיהו. נכיר את הממצאים ודרכם נלמד על חיזוקה של ירושלים מול צבא אשור. נשאל מה ההשפעה של הוכחות מוחשיות ומתי יש לנו צורך בכך.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – חוק יסוד: ירושלים:
נציג לתלמידים את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (ראו חוק גם בממערך השיעור), נבקש מהתלמידים לקרוא את החוק ולסמן באיזה נושאים הוא עוסק. נשאל את תלמידים:

  • מה הן הפעולות שנקבעו כדי לבסס את מעמדה של ירושלים כעיר בירה?
  • האם יש פעולות שהייתם רוצים להוסיף?
  • האם יש פעולות שלדעתכם אפשר לוותר עליהן?

הצעה שנייה – תנ"ך וארכיאולוגיה
נצפה עם התלמידים בסרטון החדשות על מציאת חותם המלך חזקיהו ליד הר הבית. לפני הצפייה בסרטון נתרים כמה מילים על חזקיהו, שהיה מלך יהודה שבתקופתו החריבה אשור את ממלכת ישראל. נספר גם כי המקרא מתאר שחזקיהו המלך הלך בדרכי אלוהים והסיר את הבמות. במקרה הצורך נחזור על תיאור חזקיהו ונסכם את שראינו בסרטון. נשאל את התלמידים:

  • מה המחשבות שלכם בעקבות הסרטון?
  • האם אתם מכירים עוד ממצאים ארכיאולוגיים שמתכתבים עם הכתוב המקראי?

נסביר לתלמידים שנמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים שמתיישבים עם הכתוב בפרק שנלמד.

הצעה שלישית – איך מגנים על עיר?
נחלק את התלמידים לקבוצות וניתן להם מפה של ירושלים בתקופת חזקיהו (מומלץ להיעזר במפה באתר). נבקש מהתלמידים לחשוב כיצד הם היו מכינים את העיר לקראת מלחמה – נשים לב לתוואי סביב העיר. מה הדברים שיש לשים לב אליהם בהגנה על עיר? נשתף בכיתה את הצעות התלמידים.

הזמנה לקריאה

נזכיר לתלמידים את הרקע של הפרק האחרון – אשור הגלתה את ממלכת ישראל, ונותרה רק ממלכת יהודה. אשור עדיין נמצאת באזור ומאיימת על ממלכת יהודה. נקרא את פסוקים א-ב ונציג את מלך יהודה – המלך חזקיהו.

נשאל את התלמידים מה אנו יכולים ללמוד על חזקיהו משמו. חזקיהו = חזק (באמונתו) באלוהים.
נקרא יחד את פסוקים א-ח ונבקש מהתלמידים למצוא בפסוקים ביטויים המחזקים את הטענה שחזקיהו היה מאמין גדול באלוהים.

רשום את הביטויים שהתלמידים מציעים על הלוח ונמיין אותם לשני סוגים:

  1. שמשבחים את חזקיהו
  2. פעולות שחזקיהו עשה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • מה אנחנו יכולים ללמוד משפע הביטויים האלה על דעתו של מחבר ספר מלכים על חזקיהו? (יש לשים לב להשוואה של חזקיהו לדוד)

אחרי שנענה על השאלה נקרא יחד בכיתה עד פסוק יב ונסביר בקצרה.

פעולותיו של חזקיהו – ג'קסו (למידה שיתופית):
נחלק את הכיתה לשלישיות – כל תלמיד בקבוצה מקבל נושא, עליו לחקור את הנושא ולאחר מכן להעבירו לשאר חברי הקבוצה:

קבוצה א – ביעור עבודת אלילים וריכוז הפולחן (פסוק ד):
"הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה"

  1. הסבירו את הביטויים 'ביעור עבודת אלילים' ו'ריכוז הפולחן' (אפשר להשתמש במחברת או לחפש את הביטויים באינטרנט).
  2. לאיזה תחום משתייכות פעולות אלה (דתי או מדיני)?
  3. הסרת העבודה בבמות – קראו את עמודים 149-150 באנציקלופדיית 'עולם התנ"ך' וענו על השאלות:
    • מהי העבודה בבמות?
    • היכן נהגו לעבוד בבמות?
    • כיצד השפיעה הסרת הבמות על מעמדה של ירושלים?
    • כיצד השפיעה הסרת הבמות על העם?

  4. שבירת המצבות וכריתת האשרה –  
    • הסבירו מהן המצבות והאשרה ומדוע חזקיהו הרס אותן.
  5. כתבו סיכום קצר שיסכם את שלמדתם ובאמצעותו יוכלו ללמוד גם הקבוצות האחרות.

קבוצה ב – נחש נחשתן (פסוק ד):
"וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן"

  1. לפניכם פעולה שעשה חזקיהו. משימתכם היא להבין מה עשה ומדוע עשה זאת.
    • בדקו מהו פירוש המילים 'לכתת' ו'להקטיר'.
    • הסבירו במילים שלכם את שכתוב בפסוק.
  1. לאיזה תחום שייכת פעולה זו (דתי או מדיני)?
  2. מהו נחש הנחושת?
    • קראו בספר במדבר פרק כא פסוקים ד-ט. אם נתקלתם בביטוי או מילה שאינכם מבינים, חפשו את משמעותם באינטרנט בעזרת ביאור שטיינזלץ המופיע באתר 929.
    • מדוע יצר משה את נחש הנחושת? ספרו במילים שלכם את האירועים שקדמו ליצירתו של הנחש ואת הסיבה ליצירתו.
    • חזרו לפסוק ד בפרק שלנו ונסו לשער מדוע החליט חזקיהו לכתת את הנחש?
    • איזה שימוש נעשה בימינו בסמל הנחש?
  1. כתבו סיכום קצר שיסכם את שלמדתם ובאמצעותו יוכלו ללמוד גם הקבוצות האחרות.

קבוצה ג – מרד חזקיהו ומסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס (פסוקים ז-ח; יג-טז):
"ז וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר…"
"יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר: "חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא." וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב. טו וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ. טז בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל ה' וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר"

  • מה עשה חזקיהו וכיצד הגיב על כך סנחריב?
  • מה נאלץ לעשות חזקיהו כדי לתקן את יחסיו עם סנחריב מלך אשור?
  • לאיזה תחום שייכות פעולות אלה (דתי או מדיני)?
  • בפסוקים ט-יב מתואר חורבנה של ממלכת ישראל בעקבות המרד של הושע בן אלה במלך אשור. מדוע לדעתכם חזקיהו, שמלך על ממלכת יהודה באותה העת, החליט גם הוא למרוד במלך אשור? רמז: קראו את שוב את פסוקים א-יב ונסו לחשוב על הבדל מהותי בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה.

מליאת הכיתה:
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם חזקיהו מבצע רפורמה דתית?
  • האם יכולות להיות לרפורמה זו השלכות על חזקיהו וירושלים? מהן?

נאסוף את תשובות התלמידים ונעיין שוב בפרק. מהפרק עולה שהמניע היה דתי. חזקיהו פועל לריכוז הפולחן, בהתאם לציווי המופיע בספר דברים (אפשר להפנות את התלמידים לדברים פרק יב פסוקים יא-יד, למלכים א פרק כב, פסוקים מב-מד – יהושפט, ולמלכים ב פרק יב פסוקים א-ד – יהואש). חזקיהו ממלא את דבר אלוהים: מבצע רפורמה דתית – מסיר את הבמות ומרכז את הפולחן בירושלים. צעד זה גם יסייע לעם להסיר מתוכו את מנהגי האלילות.

בספר מלכים מתואר בפירוט כי חזקיהו ריכז את הפולחן בירושלים, ומוזכרות גם מלחמותיו וערים בצורות. נראה כי הדגש בספר מלכים הוא על הנושא הדתי (כפי שבדרך כלל מתאפיין ספר מלכים). עם זה, ראוי לציין שמהממצאים הארכיאולוגיים ומספר דברי הימים רואים שחזקיהו פעל נמרצות גם להגנת העיר. נקרא עם התלמידים בדברי הימים ב פרק לב פסוקים ב-ח ופסוק ל. הפסוקים מתארים את הכנות חזקיה לקראת המלחמה עם אשור:

  • חזקיהו סתם את המעיינות שמחוץ לחומה כדי שהצבא האשורי לא ימצא מים בבואו לצור על העיר (פסוקים ג-ד)
  • חזקיהו ביצר את העיר וחיזק את חומת 'עיר דוד' (פסוק ה). אפשר להראות לתלמידים את הממצאים על החומה הרחבה.
  • חזקיהו ארגן את צבאו ועודד אותם (פסוקים ו-ח)
  • חזקיהו חפר את נקבת השילוח כדי לספק מים לעיר (פסוק ל). להעמקה והרחבה על תוכנית נקבת השילוח אפשר לראות ב'אפשר עוד'.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – התמודדות עם איום: חזקיהו מחזק את ירושלים ומתמודד עם אשור במגוון דרכים, ומשלב במעשיו מעשים דתיים ומדיניים – חיזוק העיר ורוח העם. התמודדותו של חזקיהו כוללנית ומתייחסת למגוון הצרכים והמרכיבים במציאות. נשאל את התלמידים:

  • איך העם מתמודד עם קושי או איום?
  • מה הדברים שהיום אנחנו צריכים לחזק מול איומים?

אפשרות שנייה – ארכיאולוגיה ומקרא:
ספר מלכים הוא חלק מספרי ההיסטוריוגרפיה של המקרא – הוא מתאר אירועים שיש לנו ממצאים ארכיאולוגיים שמעידים על קיומם. נשאל את התלמידים:

  • האם קיומו של ממצא ארכיאולוגי משפיע על הקריאה בטקסט?
  • מדוע הוא משפיע או לא משפיע?
  • האם אתם זקוקים לאמצעי מוחשי כדי להפוך אמירה או מקור לאמין?
  • האם יש השפעה על חשיבות המקור בעיניכם? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את מלך יהודה חזקיה ואת פעולותיו לחיזוק מעמדה של ירושלים וראינו את הממצאים הארכיאולוגיים שנותרו מתקופתו. דנו בשאלה על ההשפעה של קיום ממצאים ארכיאולוגיים על הקריאה של הטקסט.
מיומנויות: מדרש שם, קריאה עצמאית של טקסט ולמידה שיתופית, מקורות ארכיאולוגיים. 
מתודות:
 ראינו ממצאים ארכיאולוגיים; בחנו בלמידה שיתופית את הפעולות הדתיות של חזקיהו לחיזוק מעמדה של ירושלים; קראנו בספר דברי הימים וראינו את הפעולות המדיניות והפיזיות שעשה חזקיהו לחיזוק ירושלים ולהגנה עליה מפני הכיבוש האשורי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אתר הכנסת/ יום ירושלים
אתר הכנסת/ יום ירושלים קראו את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וסמנו את הנושאים בהם...
אתר הכנסת/ יום ירושלים

אתר הכנסת/ יום ירושלים

קראו את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וסמנו את הנושאים בהם הוא עוסק. ענו על השאלות:

  • מה הן הפעולות שנקבעו כדי לבסס את מעמדה של ירושלים כעיר בירה?
  • האם יש פעולות שהייתם רוצים להוסיף?
  • האם יש פעולות שלדעתכם אפשר לוותר עליהן?

 

מבט - נמצא חותם חזקיהו מלך יהודה מלפני 2700 שנה
ענו על השאלות: מה המחשבות שלכם בעקבות הסרטון? האם אתם מכירים עוד ממצאים ארכיאולוגיים שמתכתבים...
מבט - נמצא חותם חזקיהו מלך יהודה מלפני 2700 שנה

ענו על השאלות:

  • מה המחשבות שלכם בעקבות הסרטון?
  • האם אתם מכירים עוד ממצאים ארכיאולוגיים שמתכתבים עם הכתוב המקראי?

מבט – נמצא חותם חזקיהו מלך יהודה מלפני 2700 שנה / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2015

ממצאים על החומה
ויקפדיה, צלמת: תמרה הירדני, 2008
ממצאים על החומה
"ַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה" (ישעיהו פרק כב פסוק י) – שרידי מבנים קדומים שהחומה עוברת עליהם
שרידי מבנים קדומים שהחומה עוברת עליהם

ויקפדיה, צלמת: תמרה הירדני, 2008

דפי עבודה והעשרה לשיעור
עוד מאמץ אחרון!
היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם...
עוד מאמץ אחרון!
" וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)

היריון של אישה אורך כ-9 חודשים. הלידה עצמה כרוכה במאמץ – גם של היולדת וגם של התינוק.

להמשך קריאה

בעבר נהגו הנשים ללדת על שרפרף ושמו "משבר". אחרי תשעה חודשי היריון "באו בנים עד משבר", כלומר הגיע רגע הלידה, אבל אין כוח גופני ונפשי כדי לגייס את הגוף ללידה.

אפשר לראות בסרטון את רגעי המאמץ שבלידה כמו גם את רגעי האושר.

  • מה הפירוש המילולי של הפסוק?

קרדיט: מוקי – ילד של אבא, מתוך התכנית "בייבי בום" / ערוץ 10, 2014

באו בנים עד משבר
  הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על...
באו בנים עד משבר
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (יט, ג)
מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.

מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית.מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב, "הצופה", 30 בנובמבר 1947.העיתון הועלה לאתר בעזרת ​תמיכתו הנדיבה של משרד ירושלים ומורשת – פרויקט ציוני דרך.

 

הביטו בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" בארץ ישראל בשנת 1947. המתח לקראת הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה היה גדול.

להמשך קריאה

המאבק של היהודים להקמת מדינה יהודית הגיע לרגע ההכרעה, ולא היה ברור מה יקרה. האם המאמץ האדיר יישא פרי? הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, חיבר תפילה מיוחדת וקרא להתפלל איתו להצלחת ההצבעה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו והאר פניך אל שארית ישראל, כחזקיהו עבדך נקרא היום ונשווע, באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם…"

  • זהו בתפילה את הביטוי מספר מלכים.
  • איזה שימוש עשה הרב בביטוי בתפילה זו?
  • נסו לחשוב על עוד מקרים (אפשר גם פחות דרמטיים והיסטוריים) שבהם מתאים להשתמש בביטוי זה.
משענת קנה רצוץ
רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה...
משענת קנה רצוץ
"עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו." (יח, כא)

רַבְשָׁקֵה לועג לחזקיהו והוא אומר לו שלסמוך על מצרים זה כמו להישען על "משענת קנה רצוץ", כלומר על מקל ששבור בקצה שלו, שרק גורם נזק למי שנשען עליו.

  • צפו בסרטון. נסו להביא דוגמאות משלכם לשימוש עכשווי בביטוי "משענת קנה רצוץ".
איור או ציור?
גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם...
איור או ציור?
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

גוסטב דורה, מציורי המקרא

גוסטב דוֹרֶה היה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה-19. הוא יצר בעקבות סיפורי התנ"ך וגם אייר יצירות קלאסיות, כמו "דון קישוט", "משלי לה פונטיין" ו"הקומדיה האלוהית" של דנטה.

להמשך קריאה

איור, לפי הגדרה מילונית, הוא המחשה ויזואלית של טקסט מילולי.
ציור הוא יצירה שאינה תלויה בטקסט, אך יכולה להיות בהשראתו של טקסט.

  • לדעתכם – האם היצירה של דורה היא איור או ציור? הסבירו את עמדתכם.
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי
באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום....
לוחמה פסיכולוגית - נאצר מחכה לרבין איי איי איי

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.

להמשך קריאה

באמצע חודש מאי בשנת 1967, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התחממה הגזרה בדרום. המצרים החלו להניע כוחות למרחבי סיני ובישראל גייסו חיילי מילואים.
ב-21 במאי, כשבועיים לפני המלחמה, הכריז גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים דאז, הכרזה שהתפרשה כהתגרות ביצחק רבין, שהיה אז הרמטכ"ל: "אנו מוכנים. אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה – אהלן וסהלן".
בסוף חודש מאי כתב הפזמונאי חיים חפר שיר המבוסס על הכרזתו של נאצר: "נאצר מחכה לרבין", ובו לעג לנשיא מצרים ולצבא המצרי. השיר התקבל באהדה רבה על ידי הציבור והעלה את המורל הלאומי.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה. המלחמה, שארכה שישה ימים בלבד, נגמרה בניצחון מוחץ של ישראל.
השיר "נאצר מחכה לרבין" הפך להיות שיר מזוהה עם הניצחון.

מילות השיר: נאצר מחכה לרבין
מילים: חיים חפר

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
פעמיים כבר חיכה, איי איי איי
והכנסנו לו דפיקה, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד יצעק הוא איי איי איי, איי איי איי
כמו בזמן מבצע סיני, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
עוד תראו, יבוא היום, איי איי איי
יתחנן הוא לשלום, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

בפרק יח משתמש רַבְשָׁקֵה, שר הצבא האשורי, ב"לוחמה פסיכולוגית": הורדת המורל הלאומי של היריב באמצעות לעג ובוז.

  • הסבירו כיצד בא לידי ביטוי הרעיון של "לוחמה פסיכולוגית" במידע שלמדתם על הרקע למלחמת ששת הימים?
  • כיצד מורל לאומי יכול להשפיע על הצבא ועל תוצאותיה של מלחמה?

קרדיט: מלחמת ששת הימים – נאצר מחכה לרבין / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, 2016

החומה הרחבה
המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים. מי היו תושבי העיר? תושבים...
החומה הרחבה
"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס." (יח, יז)

המלך חזקיהו ניסה להגן על תושבי העיר ירושלים מפני האשורים.

להמשך קריאה

מי היו תושבי העיר? תושבים ותיקים, וגם פליטים מממלכת ישראל, שהותקפה 20 שנה קודם לכן על ידי האשורים. על מנת להגן עליהם הוא עשה פעולות כמו חפירת מנגנון להבאת מים לעיר (נקבת השילוח) ובניית חומה רחבה סביב העיר, שתגן עליהם בבוא העת. חלקים מ"החומה הרחבה" שבנה המלך חזקיהו, שרוחבה 7 מטרים, אפשר לזהות היום בין חלקי חומת העיר העתיקה בירושלים.

  • לפי הסרטון – מה הייתה הדילמה בבניית החומה?
  • מה הייתה עמדתו של הנביא ישעיהו ומה הייתה עמדתו של המלך חזקיהו?
  • נסו לחשוב על כמה שיותר נימוקים המחזקים כל אחת משתי הדעות המנוגדות.

קרדיט: החומה הרחבה/2014 ,Megalim Institute מכון מגלי"ם 

נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה...
נִינְוֵה, העיר האבודה תרתי משמע
"וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה" (יט, לו)

אחד משערי העיר העתיקה נינוה.

שער נרגל, נינוה.

בתום המסע לדיכוי המרד ביהודה חזר מלך אשור לנִינְוֵה, עיר הבירה של האימפריה האשורית. נִינְוֵה הייתה עיר מרכזית בתקופת האימפריה האשורית (המאה ה-8 לפני הספירה).

להמשך קריאה

בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו ארמונות: ארמון סנחריב, מלך אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל. הממצאים שנמצאו בתוך הארמונות שופכים אור חדש על הסיפור שלנו. אחד התבליטים החשובים שנתגלו בארמון סנחריב הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע הכיבוש של סנחריב בערי יהודה, שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב יח-יט. והינה יש לנו סיפור משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
ממצא נוסף הוא "מנסרת סנחריב". על המנסרה מתוארים בכתב מסע הכיבוש של ערי יהודה והשפלתו של חזקיהו מלך יהודה. וזוהי עוד הוכחה שההיסטוריה היא בעיני המתאר!
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה – פעולה שבמבט לאחור ממש הצילה אותם. מדוע? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור (בערים נִינְוֵה ומוסול).

פגיעה בממצאים ארכאולוגיים ובאתרים ארכאולוגיים מתרחשת בעוד מקומות, ממניעים שונים.
ארגונים בין-לאומיים עולמיים (כמו אונסק"ו) וארגונים מקומיים (כמו רשות העתיקות בארץ) מנסים לשמור ולהגן על עתיקות.

  • מהי לדעתכם חשיבות השמירה על ממצאים ארכאולוגיים?
איך כובשים עיר בצורה?
יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים. ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי...
איך כובשים עיר בצורה?
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)
קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה)

קשתים אשוריים נלחמים בקרב על עיר מבוצרת, (ארמון סנחריב בנינוה). מאוסף המוזיאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

יושבי יהודה הגנו על עריהם באמצעות בניית חומה וביצורים.

להמשך קריאה

ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי פרטים את ההכנות, אולם יש עדויות לביצורים ממקורות חוץ-מקראיים.
מלך אשור תיעד את המסע לדיכוי המרד בתבליטים שנמצאו בארמונו בעיר נִינְוֵה (בצפון עיראק של היום). התבליטים מלמדים אותנו על השיטות שמטרתן ביקוע חומה בעת מלחמה. בתמונות – אֵילֵי ניגוח (קורות ברזל לניגוח), קַשָׁתִים וקַלָעִים.

  • התבוננו בתבליטים (חלק מהם מקוריים וחלק מהם תוקנו/הושלמו). מהן הטקטיקות הצבאיות של צבא אשור לביקוע החומה?
  • במה יעילה כל אחת מהטקטיקות הצבאיות?
ניקבת השלח
חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד. הוא...
ניקבת השלח
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם." (יח, יג)

חזקיהו המלך, אשר מרד באשור, תיאר לעצמו שמלך אשור לא יעבור בשתיקה על המרד.

להמשך קריאה

הוא ביצר והכין את ערי יהודה למתקפה האשורית. כיצד ביצר המלך חזקיהו את ערי יהודה? נתמקד בעיר ירושלים. חזקיהו בנה מפעל מים אדיר בשם נִקְבַּת השילוח, שמטרתו הייתה להביא מים לתוך העיר בתקופת המצור העתידי. אפשר ללמוד על נקבת השילוח מתוך ממצאים פנים-מקראיים: מלכים ב כ, ישעיהו כב, דברי הימים ב לב. וגם… אפשר ללכת בתוך נקבת השילוח! בתוך חפירות עיר דוד. שם נמצאה "כתובת השילוח" שאותה כתבו החוצבים, והיא עולה בקנה אחד עם המסופר במקרא.

  • הסבירו – מדוע החציבה של נִקְבַּת השילוח הייתה משמעותית כל כך להיערכות של חזקיהו, ובסופו של דבר להישרדות של אנשי העיר?

קרדיט: ניקבת השילוח / City of David, 2013

לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא...
לכיש: דברים שיודעים משם לא יודעים מכאן
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב." (יח, יג-יד)

בפרקים יח-יט במלכים ב מצוין בקצרה, כמעט באגביות, כיבוש "ערי יהודה הבצורות" על ידי צבא אשור בתקופת מלכות חזקיהו (701 לפני הספירה).

להמשך קריאה

הסיפור בספר מלכים ב מתמקד בניסיון לכבוש את ירושלים המבוצרת באמצעות לוחמה פסיכולוגית, ובסופו של דבר בתבוסה האשורית, שהייתה תוצאה של העמידה הנחרצת של אנשי ירושלים נגד האשורים, במצוות המלך חזקיהו. בפרק יט מסופר גם על פניית המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, על תפילת ישעיהו לאלוהים ועל מלאך ה' שמכה ופוגע במחנה אשור.
כיבוש "ערי יהודה הבצורות" היה מן הסתם משמעותי יותר ונרחב יותר מהתיאור האגבי בפסוק אחד. ממצאים ארכאולוגיים בני 2,700 שנה שנמצאו בנִינְוֵה, עיר הבירה של אשור, מביאים זווית אחרת של הסיפור המסופר בתנ"ך.

  • מדוע, לדעתכם, תיעד מלך אשור את כיבוש לכיש באופן כל כך מפורט?
  • מדוע, לדעתכם, בתנ"ך "מטושטש" הסיפור על כיבוש לכיש ומובלט הסיפור על נסיגת האשורים מירושלים?
  • תרגיל לכיתה: ספרו את אותו הסיפור משתי זוויות ראייה שונות.

קרדיט: תבליטי לכיש / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014.

מי ניצח? תלוי את מי שואלים
בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו...
מי ניצח? תלוי את מי שואלים
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)

בשנת 1830 נמצא בצפון עיראק ממצא ארכאולוגי בשם "מנסרת סנחריב", כתובת שמאמתת את האירוע שעליו מסופר בתנ"ך. שני המקורות (התנ"ך והמנסרה) מתארים את אותו האירוע, אלא שכל צד מספר את הסיפור קצת אחרת…

  • כל אחד מהצדדים מתאר את עצמו כמנצח. איך זה יכול להיות?

לפי הסרטון:

  • כיצד מתואר סיום הקרב לפי הגרסה האשורית?
  • כיצד מתואר סיום הקרב בתנ"ך?

קרדיט: מנסרת סנחריב / Megalim Institute מכון מגלי"ם, 2014

מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב
מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד...
מסע סנחריב - בקנה מידה היסטורי רחב

מסעו של סנחריב לדיכוי המרד ביהודה לא בא משום מקום, כמו שאומרים. קדם לו מרד של מלך ישראל באשור, ואחריו לא רק ממלכת אשור התערערה, אלא גם ממלכת יהודה.

צפו בסרטון וענו:

  • לאילו מלכים ממלכי יהודה דמה חזקיהו בהתנהלות שלו, ובאיזה אופן?
  • אילו מלכים היו שונים ממנו?
  • איזה סגנון של מלכים היה, בסופו של דבר, המשמעותי והמשפיע יותר בממלכת יהודה?

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן / 929 תנך ביחד, 2016