סגור תצוגת כיתה
הפרק

פתיחה לספר שופטים

שופטים ב

מבט מלמעלה

בפרק זה נתחיל את ההיכרות עם ספר שופטים – יהושע מת, ודור חדש שלא ידע את ה' עוזב את הברית עם אלוהיו לטובת עבודה זרה. ה' מעניש את עמו על עבודת האלילים ומשעבד את ישראל לאויביהם – העמים שסביבם. העם מתחרט ובוכה ואלוהים נענה לשוועתם ומקים להם שופטים שיחלצו אותם מן הביצה שאליה נקלעו. המעגל הזה עתיד לחזור בכל ספר שופטים: בגידה, עונש, חרטה והצלה זמנית וחוזר חלילה. נכיר את המחזור של ספר שופטים, נכיר את האלילים שלהם עובדים בני ישראל עבודה זרה, נעסוק בביטוי "חוזר לסורו" ונחשוב על הפרת הבטחה, כעס וסליחה בחיים שלנו.

מידע כללי
  • ספר שופטים
  • יחידת הפרקים פרק ב
  • קבוצת גיל כיתה ו
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מי ישפוט את השופטים?
מדרש על מגילת רות משתמש בפסוק מהפרק שלנו כדי להביע רעיון חשוב: אוֹי לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ...
מי ישפוט את השופטים?
"וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְו‍ֹת ה' לֹא עָשׂוּ כֵן." (פסוק יז)

פטיש שופט ומאזני צדק, ברקע ספריה עם הרבה ספרים. Piotr Adamowicz/shutterstock.com

מדרש על מגילת רות משתמש בפסוק מהפרק שלנו כדי להביע רעיון חשוב:

אוֹי לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם, וְאוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִין לְהִשָּׁפֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ב, יז): "וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ…"

(רות רבה, א א)

  • הסבירו במילים שלכם את המדרש. (נקודה למחשבה: האם המדרש מדבר על מצב חברתי תקין? ראוי?)
מי אשם?
איך יכול להיות שאלוהים לא שמר על עם ישראל? גם המדרש שואל, ועונה תשובה מפתיעה:...
מי אשם?
"וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט, כִּי יִנָּחֵם ה' מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם." (פסוק יח)

נאשם בבית משפט, MR.Yanuki/shutterstock.com

איך יכול להיות שאלוהים לא שמר על עם ישראל?
גם המדרש שואל, ועונה תשובה מפתיעה:

וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים:
מַהוּ זֶה שֶׁסִּלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִן יִשְׂרָאֵל?
וְהוּא אוֹמֵר: סִלַּקְתִּי אֶת שְׁכִינָתִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי הַדַּיָּן שֶׁקִּלְקֵל אֶת הַדִּין וְעָמַדְתִּי מִשָּׁם.

(מדרש תנחומא משפטים ד, ב)

  • לפי המדרש – כלפי מי מופנית הביקורת (אלוהים, הדיניים-שופטים, העם)?
זהירות, מוקש!
בפסוקים מופיעה מילה שאנחנו מכירים גם בשפה העברית היום: מוקש. מקורה של מילה זו בתנ"ך,...
זהירות, מוקש!
"וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת; מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם. וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ." (פסוקים ב-ג)

בפסוקים מופיעה מילה שאנחנו מכירים גם בשפה העברית היום: מוקש.
מקורה של מילה זו בתנ"ך, והיא מופיעה בו פעמים רבות.
מה משמעותה בתנ"ך? דומה לזו של היום: מלכודת מסוכנת שיכולה להביא למותו של מי שנופל בה.

  • בפסוק שלפנינו, יושבי הארץ מדומים ל"ציידים" והאלוהים שלהם ל"מוקש". הסבירו את הדימוי.
דור שלא ידע את...
בשפה העברית היום, משתמשים הרבה בביטוי "הדור שלא ידע את…" מקורו של ביטוי זה הוא...
דור שלא ידע את...
"וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל." (פסוק י)

בשפה העברית היום, משתמשים הרבה בביטוי "הדור שלא ידע את…"
מקורו של ביטוי זה הוא בתנ"ך, בספר שופטים.
כוונת הביטוי – קם דור חדש (של צעירים), שלא מכיר ולא יודע מה היה כאן לפניו. בדרך כלל, דברים אלה נאמרים כביקורת כלפי הצעירים.

למילות השיר

יכול להיות שזה נגמר
מילים: יהונתן גפן
לחן: שם טוב לוי

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי
שׁוֹמֵר עִבְרִי על סוס לבן, בלילה שחור
על שְׂפַת הכינרת טרומפלדור היה גיבור
תל אביב הקטנה, חוֹלוֹת אדומים, ביאליק אחד
שני עצים שִׁקְמִים, אנשים יפים מלאים חלומות
ואנו באנו ארצה לִבְנוֹת וּלְהִבָּנוֹת,
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.

כאן, איפה שאתה רואה את הדשא
היו פעם רק יתושים וּבִצוֹת
אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר

יכול להיות שזה נגמר.
יכול להיות שזה נגמר.

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי
פלמ"ח, פִינְגָ'אן, קפה שחור וכוכבים
אנגלים, מַחְתֶּרֶת וְיַלְקוּט הַכְּזָבִים
שָׂפָם וּבְלוֹרִית, כָּפִיָּה על צוואר, ירון זהבי
אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים
והיה להם בשביל מה לקום בבוקר
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת

כאן, איפה שאתה רואה את הדשא…

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • ערכו רשימה – אילו דברים שהיו פה לפני שנולדתם מוזכרים בשיר?
  • מה דעתכם – האם עמדת השיר היא ביקורת כלפי הדור הצעיר?
  • מהו לדעתכם תפקידו של דור חדש – לשמר את מה שהיה, או לְחַדֵּשׁ וקצת לשכוח…?

קרדיט: אריק איינשטיין – יכול להיות שזה נגמר / אריק אינשטיין הערוץ הרשמי, 2012

שיר השופטים
יצחק שלו (1992-1918) היה מורה, משורר, סופר ופעיל פוליטי. הוא נודע באהבתו לארץ ישראל, לטיולים...
שיר השופטים
"וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם." (פסוק טז)

יצחק שלו במסגרת טיול שהדריך בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. צילום: יואל הורוביץ, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

יצחק שלו (1992-1918) היה מורה, משורר, סופר ופעיל פוליטי. הוא נודע באהבתו לארץ ישראל, לטיולים ולתנ"ך. חבריו, כך מספרים, היו מכנים את טיוליו טיולי טר"ש – טיולי רַבֵּנוּ שָׁלֵו. יצחק שלו הוא אביו של הסופר הידוע מאיר שלו.

למילות השיר

אֳפָקֵינוּ עָבִים… יצחק שלו

אֳפָקֵינוּ – עָבִים, אֳפָקֵינוּ – בְרָקִים,
מִתְגַּלְגֵּל רַעֲמָם שֶׁל יָמִים עַתִּיקִים
בִּגְבוּלֵנוּ, צְפוֹנִי, – שׁוּב רִכְבּוֹ שֶׁל סִיסְרָא
וְשִׁירַת־דְּבוֹרָה בָאֲוִיר מְנַסְּרָהּ…
עוֹד מְעַט וּמֵאֹפֶל הַסַּעַר יִתַּךְ
עוֹד מְעַט וְיָקוּמוּ אֵהוּד וְיִפְתָּח
לַהֲדֹף מוֹאָבִים וּלְהָפִיץ עַמֹּנִים
כַּאֲבוֹת־אֲבוֹתָם בְּיָמִים קַדְמוֹנִים.

צֵל כּוּשַׁן־רִשְׁעָתַיִם עוֹלֶה, וּכְמוֹ אָז,
אֶל מוּל חֵיל־אֲרַמִּים, – עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז.
עֵת לָשִׂים מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים
לְסַיֵּר הַשְּׁבִילִים וְלִפְקֹד הַגְּשָׁרִים
לְפַסֵּג עֶמְדּוֹתֵינוּ מִסְּפָר אֱלֵי סְפָר
וּלְדָבְקָה בְנִשְׁקֵנוּ כָעֵץ בֶּעָפָר,
וּבַגַּיִס לָקוּם, – עַד יִרְאֶה וְחָרַד
כָּל־זְכוּר־עֲמָלֵק בֶּאֱדוֹם וַעֲרָד…

דִּמְדּוּמִים בְּשָׁמֵינוּ. הֲיוֹם הוּא אִם לֵיל?

חֵי שִׁמְשׁוֹן הַדָּנִי וְעַבְדּוֹן בֶּן־הִלֵּל:
גַּם אִם טֶרֶם יָדַעְנוּ בְאֵיזוֹ שָׁעָה
וּמֵאַיִן וָאָן תִּפָּתַח הָרָעָה,
– בְּשׁוֹפְטֵינוּ נִשְׁבַּעְנוּ, עַמִּי וְאַחַי,
לֹא יַעֲבֹר הָאוֹיֵב עַל פָּנֵינוּ וָחַי!
כִּי אֻכְזַרְנוּ מֵעֹשֶׁק, נִקְשֵׁינוּ מִדָּם
כִּי לְאֶרֶץ הָיִינוּ, הָיִינוּ לְעָם!…

הִשִׂיגוּנוּ בְּשַׁעַט יָמַי הַשּׁוֹפְטִים
עֵת לזעיק כָּל חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְחוֹבְטִים,
כִּי רִגְּשׁוּ כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם וּבְנִי מִדִּינִים
וּבַגְּבוּל-הַיַּרְדֵּן, – מַחֲנַיִם-מַחֲנַיִם…
מוּל מִשְׁמָר-הָאוֹיֵב, בָּרָאשִׁי אַשְׁמוּרוֹת,
בֵּין-יִוָּאֵשׁ וּפָרָה, – לוֹ יְצַפּוּ בַּמְּדוּרוֹת…
אפקינו – עָבִים, אפקינו – בְּרָקִים,
פַּעֲמִי הַסְּעָרָה דּוֹהֲרִים וְדוֹלְקִים…

-לוֹ נְהִי שֶׁמְּגָרִים! לוֹ נְהִי בְּרָקִים!…

  • קִראו את השיר "אפקינו עבים". זה שיר לא פשוט לקריאה, אבל אפשר בהחלט ללמוד אותו וליהנות ממנו. ערכו רשימה של השופטים שאתם מזהים בשיר.
  • כיצד מעריך הדובר בשיר את פועלם של השופטים?
  • מה לדעתכם רומז (או מייעץ) הדובר לאנשים בהווה הקוראים את השיר?
תמונות השופטים
  אומנים רבים ציירו את דמויות השופטים, בהשראת סיפורי המקרא.
תמונות השופטים
"וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם." (פסוק טז)

מות שמשון, מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה-19.

שירת דבורה, מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה-19.

גדעון אוסף את צבאו, צייר צרפתי אנונימי בן המאה ה-18, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

עתניאל בן קנז, ג'יימס טיסו, איור מהמאה ה-19. מאוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק

 

אומנים רבים ציירו את דמויות השופטים, בהשראת סיפורי המקרא.

  • התבוננו ביצירות – אילו תכונות אופי של השופטים הדגישו האומנים? מדוע, לדעתכם?
  • בחרו את אחד השופטים ונסו לצייר אותו או אותה – תוכלו לצייר רגע חוזק או רגע חולשה של הדמות שבחרתם.
בוכים
היכן נמצא המקום המוזכר בפסוק, ששמו "בוכים"? יש חוקרים הטוענים כי מדובר במקום סמוך לבית...
בוכים
"וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֹּכִים, וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַה'." (פסוקים ד-ה)

"בוכים" יש חוקרים הטוענים כי מדובר במקום סמוך לבית אל.

היכן נמצא המקום המוזכר בפסוק, ששמו "בוכים"? יש חוקרים הטוענים כי מדובר במקום סמוך לבית אל.

להמשך קריאה

אם מחפשים בתנ"ך מקומות שיש להם שמות דומים, אפשר למצוא בספר שופטים פרק כ תיאור של מקום שבו בכו בני ישראל, ובספר בראשית פרק לה מסופר על מקום בשם "אלון בכות". מקומות אלה, שהם כנראה מקום אחד שהיה בו מזבח מרכזי, מזוהים עם העיר בית אל. בית אל הייתה עיר הפולחן המרכזית בתקופת יהושע ובתקופת השופטים.

  • לפי הפסוק – מדוע קראו למקום "בוכים"?
  • מתי קראו למקום בשמו – לפני האירוע או אחריו?
  • חִשבו על מקומות נוספים ששמם ניתן להם בגלל אירוע שקרה בהם.
מקום קבורת יהושע
בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו...
מקום קבורת יהושע
"וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (פסוקים ח-ט)

מיקום אפשרי של תמנת חרס. מתוך ויקיפדיה

בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בתִמְנַת חֶרֶס.

אז "חֶרֶס" או "סֶרַח"?
המילה "חֶרֶס" פירושה בלשון המקרא: שמש, חמה.
והמילה "סֶרַח" פירושה: משהו עודף, והיא גם מזכירה את המילה "סֵרָחוֹן".

להמשך קריאה

איך אפשר להסביר את השמות השונים? ובכן, לפניכם שלושה הסברים:

  • פירוש חז"ל: "כתיב סרח וכתיב חרס. אמר ר' אלעזר: בתחילה [לפני כיבוש יהושע] פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין [מרוב שמנן]. ואיכא דאמרי [ויש האומרים]: בתחילה מסריחין, ולבסוף כחרס נשמרים יפה. (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכב עמוד ב)
  • פירוש רש"י: "על שום שהעמידו תמונת חרס (שמש) על קברו, כלומר: חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר."
  • לפי חוקרים, שם המקום היה "תמנת חרס", אבל כדי ללעוג לפולחן השמש ולעבודת האלילים, שינו את שם המקום בכתובים ל"תמנת סרח".
  • לפי איזה הסבר "תמנת סרח" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר "תמנת חרס" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר שני השמות נכונים?
  • מה אפשר ללמוד מריבוי הפרשנויות?
הבעל והעשתרות
בני ישראל נכנסים לארץ כנען אחרי מסע נדודים ממושך ואחרי תהליך כיבוש. והינה סוף סוף...
הבעל והעשתרות
"וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ה'. וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת." (פסוקים יב-יג)

בני ישראל נכנסים לארץ כנען אחרי מסע נדודים ממושך ואחרי תהליך כיבוש.
והינה סוף סוף הם בארץ, וכל מה שהם התבקשו לעשות – להאמין באלוהים ולשמור על חוקי התורה. אבל… ספר שופטים נפתח בתיאור החטאים של בני ישראל.

להמשך קריאה

הם עזבו את האמונה באלוהים והלכו אחרי אלוהים אחרים – "בעל ועשתרות".
עשתורת, לפי האמונה הכנענית, היא מלכת השמיים, אלת היופי, המלחמה והפריון, אשתו של האֵל בעל.
צפו בסרטון על האל בעל.

  • לפי הסרטון – מה היה כוחו של האֵל בַּעַל?
  • מדוע, לדעתכם, עזבו בני ישראל את האמונה באלוהים והלכו אחרי אלילים? (אפשר וכדאי להיעזר ברמזים מתוך הפסוק ובמידע שלמדתם על האלילים המקומיים).

קרדיט: האל בעל / מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2010

איש לנחלתו
  כאשר נכנסו בני ישראל לארץ כנען, הם התפזרו "אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ". נַחֲלָה היא חלקת אדמה....
איש לנחלתו
"וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם, וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ." (פסוק ו)

מפה של נחלות השבטים והערים המרכזיות שבכל נחלה, על פי יהושע פרקים י"ג-י"ט. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

 

כאשר נכנסו בני ישראל לארץ כנען, הם התפזרו "אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ". נַחֲלָה היא חלקת אדמה. חלוקת השבטים לנחלות נעשתה עוד בתקופת יהושע (יהושע כד).

  • מהם, לדעתכם, היתרונות והחסרונות של התיישבות בנחלות לפי שבטים, ולא כעם אחד מגובש?
דפוס חוזר
המשורר אפרים סידון מסביר דרך החרוזים את הדפוס החוזר בספר שופטים. "דפוס" – הכוונה להתנהגות...
דפוס חוזר
"וַיַּעַזְבוּ אֶת ה'... וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם... וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם… וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים…" (פסוקים יג-יט)

המשורר אפרים סידון מסביר דרך החרוזים את הדפוס החוזר בספר שופטים.
"דפוס" – הכוונה להתנהגות שחוזרת על עצמה.
אתם מכירים את המילה "דפוס" מהצירוף "בית דפוס" או מהמילה "מדפסת", שבהם משכפלים את אותו הדבר הרבה פעמים – דבר שחוזר על עצמו.

  • האם לכם יש דפוס התנהגות כל שהוא?
  • מהו ה"דפוס", שמתאר אפרים סידון, שחוזר על עצמו בספר שופטים? (מומלץ להיעזר בפסוקים, אשר מתארים בקצרה את הדפוס החוזר).

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – השופטים: עתיאל בן קנז ואהוד בן גרא/חינוכית ראשונים בעולם, 2014

שופטים
הסרטון מציג ב"מבט-על" את תקופת ספר שופטים, ומתאר מי היו השופטים ולמה היה צריך אותם...
שופטים
"וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם." (פסוק טז)

הסרטון מציג ב"מבט-על" את תקופת ספר שופטים, ומתאר מי היו השופטים ולמה היה צריך אותם באותה התקופה.
צפו בסרטון וענו על השאלות.

  • מהו "שופט" בספר שופטים?
  • מהי מילה נרדפת (ואולי מדויקת יותר) ל"שופט" כזה?
  • מה הייתה הבעיה החברתית שבגללה בני ישראל היו זקוקים לשופטים?

קרדיט: 929 שופטים א- טז/ תנך ביחד 929, 2015