סגור תצוגת כיתה
הפרק

גדעון – צמיחתו של מנהיג

שופטים ו-ז

מבט מלמעלה

ברקע סיפור גדעון עומדת התבנית הקבועה בחיי בני ישראל: פלישת העמים הנוודים – מדיין, עמלק ובני קדם; בני ישראל זועקים אל אלוהים והוא שולח להם למושיע את גדעון, "אִישׁ נָבִיא". נבחן את האירועים שקדמו למלחמתו של גדעון במדיינים, נעקוב אחר האופן שבו מתוארים דמותו של גדעון ודרכי הנהגתו.

מידע כללי
  • ספר שופטים
  • יחידת הפרקים פרק ו,פרק ז
  • קבוצת גיל כיתה ו
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 4
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קלים מול חמורים
המדרש משווה בין גדעון ושופטים נוספים לבין מנהיגים אחרים בתנ"ך. המדרש בוחר את המנהיגים ה"גדולים"...
קלים מול חמורים
"וַיִּקְרָא לוֹ בַיּוֹם הַהוּא יְרֻבַּעַל לֵאמֹר יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ." (ו, לב)

מאזניים. צילום: Piotr Adamowicz/shutterstock.com

המדרש משווה בין גדעון ושופטים נוספים לבין מנהיגים אחרים בתנ"ך. המדרש בוחר את המנהיגים ה"גדולים" (חֲמוּרֵי עולם), ומשווה אותם לשופטים בתקופת השופטים שאותם הוא מכנה אותם "קַלֵּי עולם".

לקריאת המדרש

ירובעל זה גדעון, ולמה נקרא שמו ירובעל? שעשה מריבה עם הבעל…
השווה הכתוב:
שלושה קלי עולם, אנשים שלא נחשבים לכאורה, כשלושה חֲמוּרֵי עולם, אנשים מכובדים.
לומר לך: ירובעל בדורו כמשה בדורו,
שמשון בדורו כאהרן בדורו,
יפתח בדורו כשמואל בדורו.

(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כה א).

  • המדרש מקפיד לציין ולהגביל – "בדורו". מדוע לדעתכם? האם המילה "בדורו" מעלה או מורידה מערך השופטים המוזכרים במדרש?
איה נפלאותיו?
אמר ר' יהודה בר שלום: ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו: "וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו",...
איה נפלאותיו?
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת, וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה' וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן." (ו, יג)

אכילת זבח הפסח הראשון במצרים. איור מהספר: Bible Pictures and What They Teach Us, 1897. מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יהודה בר שלום: ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו: "וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו", היכן כל הפלאים שעשה האלוהים לאבותינו בלילה הזה, והיכה בכוריהם של מצרים, והוציא משם את ישראל שמחים.
וכיוון שגדעון לימד סנגוריה על ישראל, אמר הקב"ה: דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו, שנאמר: ויפן אליו ויאמר לו לך בכוחך זה.
אמר לו הקב"ה: יש בך כוח ללמד סנגוריה על ישראל, בזכותך הם נגאלים, שנאמר: והושעת את ישראל…

(על פי: ילקוט שמעוני, שופטים ו, סימן סב)

המדרש מנסה לענות על השאלה – מדוע אלוהים בחר להתגלות לגדעון?

  • על פי המדרש, איזו התנהגות של גדעון גרמה לאלוהים להתגלות לפניו?
לך בכוחך זה!
מלאך אלוהים נגלה אל גדעון בשם אלוהים, כדי למנות אותו למושיע לישראל. גדעון, במקום להשתחוות...
לך בכוחך זה!
"וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ." (ו, יד)

משחק אסטרטגיה שח, צילום: alphaspiritl/shutterstock.coml

מלאך אלוהים נגלה אל גדעון בשם אלוהים, כדי למנות אותו למושיע לישראל.
גדעון, במקום להשתחוות ולהודות למלאך שנגלה אליו, עונה לו בחוצפה: אתה נציג אלוהים? איפה באמת אלוהים שאמור היה להגן עלינו?

להמשך קריאה

תגובתו של אלוהים למשמע דברי גדעון מפתיעה. במקום להעמיד אותו במקום על חוצפתו, הוא דווקא משבח את הדרישה שלו לנוכחות של אלוהים בזמן משבר.

  • מדוע לדעתכם אלוהים מרוצה מהתגובה של גדעון ולא כועס עליו?
  • אלוהים עונה לו – "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה". מהו לדעתכם הכוח של גדעון?
  • נסו לחשוב על מצבים בהם נכון לומר לאדם: לך בכוחך זה!
החלום ושברו
בפרק מסופר כי גדעון ונערו יצאו לרַגל במחנה מדיין, שם שמעו שני מדיינים מדברים ביניהם...
החלום ושברו
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן ה' בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן." (ז, טו)

אליעזר בן-יהודה, 1933 . צילום: לע"מ.

בפרק מסופר כי גדעון ונערו יצאו לרַגל במחנה מדיין, שם שמעו שני מדיינים מדברים ביניהם – מדייני אחד סיפר על חלום שהוא חלם, והאחר פתר אותו. מייד לאחר מכן כתוב כי גדעון שמע את החלום ואת "שברו". כלומר שגדעון שמע גם את פתרון החלום. בפסוקים שבר הוא פתרון.
בעברית של היום משמעות הביטוי שונה. אין הכוונה לחלום ולפתרונו, אלא לחלום, לתקווה, ולהתנפצותו של החלום.

לקריאת "החלום ושברו – העידן הראשון"

"החלום ושברו – העידן הראשון"
אליעזר בן-יהודה
מתוך פרויקט בן-יהודה

חלום חלמתי.
כשלוש וארבעים שנה עברו למן הרגע הנפלא ההוא בחיי, כשנגלה לפני עיני בפעם הראשונה פתאום החיזיון בליל אפילת הגלות, רק כשלוש וארבעים שנה, עוד לא יובל שלם – הנה אני רואה שברו!
וזה שברו שזכיתי לראות עתה בעיני, זה שברו של אותו החלום, הוא כל-כך נהדר, כל-כך מבהיק בזוהר הוד ויופי, שיש רגעים שהרהורים רעים עולים על דעתי, שמא אין זו מציאות, שמא מה שנדמה לי שברו של החלום אינו בעצמו אלא עוד פעם חלום…
ואולם רגש של הממשות המציאית של הדבר גובר במהרה ומפזר את כל ההרהורים. אם אין הכול חלום, אם כל המאורעות האיומים של ארבע השנים האחרונות שאנו רואים בעינינו אינם גם הם חלום, – אז גם מראה שברו של אותו החלום שחלמתי כמעט לפני יובל שנים, שאנו רואים עתה כולנו, איננו חלום, זה מעשה של מציאות. הדברים שכתב באלפור ללורד רוטשילד בשם ממשלת אנגליה הם ממשיים בממשות מציאית…
לא! זה לא חלום, כי אם שברו של החלום.

מתוך: "החלום ושברו"

  • 100 שנים חלפו מאז כתב בן יהודה את "החלום ושברו", טקסט שבו הוא מתייחס למשימת חייו -החייאת הלשון העברית. מה משמעות המילה "שברו" בטקסט של בן יהודה?
  • חפשו במקורות שונים כיצד משתמשים היום בביטוי "החלום ושברו"?
דוגמה אישית
כאשר גדעון תדרך את הצבא שלו, הוא אמר: "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ". היום הביטוי הזה...
דוגמה אישית
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ, וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן." (ז, יז)

"ממני תראו וכן תעשו" במיקום מרכזי בבסיס ההדרכה לקצינים של צה"ל. צילום: חיים צח, לע"מ

כאשר גדעון תדרך את הצבא שלו, הוא אמר: "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ". היום הביטוי הזה חקוק על אחד מכותלי בית הספר לקצינים של צה"ל, והוא מבטא את אחד הערכים החשובים בקרב מפקדי צה"ל – דוגמה אישית.

  • גדעון מנחה את האנשים שהוא לוקח עימו: "ממני תראו וכן תעשו". מה גדעון מצפה מהם לעשות לפי הדוגמה האישית שלו? איך הוא מצפה מהם להתנהג?
  • חפשו בתמונה את המשפט "ממני תראו וכן תעשו". למה לדעתכם הוא מופיע במקום מרכזי במקום המכשיר קצינים (מפקדים לעתיד) בצבא?

זמר לגדעון
את השיר "זמר לגדעון" כתבה והלחינה נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר העברי. רבים משיריה...
זמר לגדעון
"וְתָקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר אָנֹכִי וְכָל אֲשֶׁר אִתִּי וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם אַתֶּם סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם לַה' וּלְגִדְעוֹן." (ז, יח)

את השיר "זמר לגדעון" כתבה והלחינה נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר העברי. רבים משיריה של היוצרת ודאי מוכרים לכם, למשל "אצלנו בחצר", "לו יהי", "אנשים טובים באמצע הדרך".

למילות השיר

זֶמֶר לְגִדְעוֹן – נעמי שמר

בָּרוּךְ גִּדְעוֹן בֶּן עַם עָנִי
אֲשֶׁר הִכָּה בַּמִּדְיָנִי
הִכָּה וְלֹא חָדַל
וַיִּרְדְּפֵם וַיַּפְחִידֵם
הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן
בִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חַיָּל

הָיָה אָז קַיִץ בַּגְּבוּלוֹת
הִבְשִׁיל שָׂדֶה אֶת יְבוּלוֹ
אֲבָל הַמִּדְיָנִי חָמַס
מֵחַמָּנִית וְעַד תִּירָס –
הָיָה אָז קַיִץ בַּגְּבוּלוֹת

גִּדְעוֹן בַּגַּת חָבַט חִטִּים
בַּגֹּרֶן כָּל צַמְרוֹ הִסְתִּיר
וּבַלֵּילוֹת בַּמַּאֲרָב
יָצָא לִשְׁמֹר עַל עֲדָרָיו –
גִּדְעוֹן בַּגַּת חָבַט חִטִּים

בָּרוּךְ גִּדְעוֹן בֶּן עַם עָנִי…

כָּבְדָה יָדָם שֶׁל מִדְיָנִים
כָּלוּ אָז שֶׁבַע הַשָּׁנִים
קָרָא גִּדְעוֹן בַּשּׁוֹפָרוֹת
נֵרֵד אֶל מַעֲיַן חָרוֹד –
כָּבְדָה יָדָם שֶׁל מִדְיָנִים

שְׁלוֹשָׁה רִבּוֹא שֶׁל חַיָּלִים
יָרְדוּ לִישֹׁן בָּאֹהָלִים
וְהוּא בָּחַר בִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת
שֶׁלֹּא כָּרְעוּ בִּרְכָּם לִשְׁתּוֹת
שְׁלוֹשָׁה רִבּוֹא שֶׁל חַיָּלִים

בָּרוּךְ גִּדְעוֹן בֶּן עַם עָנִי…

בְּרֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה
לְפֶתַע קוֹל שׁוֹפָר עָנָה
נֻפְּצוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כַּדִּים
וַיִּתְלַקְּחוּ הַלַּפִּידִים
בְּרֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה

הִכָּה גִּדְעוֹן בַּמִּדְיָנִים
בִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת בֶּן עַם עָנִי
כִּי אֲנָשָׁיו בְּנֵי חַיִל הֵם
שֶׁלֹּא כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם –
הִכָּה גִּדְעוֹן בַּמִּדְיָנִי

בָּרוּךְ גִּדְעוֹן בֶּן עַם עָנִי…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • האם האירועים המתוארים בשיר דומים לאירועים המתוארים במקרא או שונים מהם? (כדאי לחזור ולקרוא את פרקים ו-ז, ואפשר גם לערוך טבלה).
אהה! פנים אל פנים!
פרדיננד בּוֹל (1680-1616) היה צייר הולנדי שהושפע מאוד מהצייר הנודע רמברנדט. רק מעטים מציוריו שרדו...
אהה! פנים אל פנים!
"וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ ה' אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ ה' הָלַךְ מֵעֵינָיו: וַיַּרְא גִּדְעוֹן כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים." (ו, כא-כב)

פרדיננד בול, ההצעה לגדעון, 1680, מאוסף מוזאון Catharijneconvent, מתוך ויקישיתוף

פרדיננד בּוֹל (1680-1616) היה צייר הולנדי שהושפע מאוד מהצייר הנודע רמברנדט. רק מעטים מציוריו שרדו עד ימינו.

להמשך קריאה

ביצירתו זו הוא מתאר את הרגע שבו מלאך ה' מוכיח לגדעון שהוא אכן שליח האל, באמצעות העלאת אש.
שימו לב כיצד השימוש בצבע – הניגוד העז בין הרקע הכהה לבין בגדי המלאך הלבנים ולהבות האש, משחקי האור והצללים – מבליט ומעצים את ההתרחשות.

  • הביטו בדמותו של גדעון ביצירה – התנוחה, המחוות הגופניות, הבעת הפנים. כיצד פירש האומן את תגובתו של גדעון? האם הפרשנות קרובה לנאמר בפסוקים?
עמק יזרעאל
  עמק יזרעאל הוא עמק גדול בצפון הארץ, המשתרע בין הגליל התחתון לרכס הכרמל, ממישור...
עמק יזרעאל
"וְכָל מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל." (ו, לג)

מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג בשנת 2015, צילום: Lesekreis, מתוך ויקישיתוף

 

עמק יזרעאל הוא עמק גדול בצפון הארץ, המשתרע בין הגליל התחתון לרכס הכרמל, ממישור החוף במערב ועד לבקעת הירדן במזרח. העמק היה חבל ארץ חשוב, כיוון שעברה בו "דרך הים" שחיברה בין מזרח למערב.

להמשך קריאה

בתקופת המקרא היה העמק מקום מושבם של השבטים יששכר, זבולון, נפתלי ואשר, ושם גם היה ארמונו של מלך ישראל, אחאב.
בהמשך, לפני כ-2,000 שנה, התמלא העמק ביצות והיה קשה למעבר, להתיישבות ולגידולים חקלאיים.
רק במאה ה-19 החלה בעמק התיישבות של טֶמְפְּלֶרִים שבאו מגרמניה, ושל חלוצים יהודים שיישבו את האדמות הפוריות. הם הקימו יישובים שקיימים עד היום, כמו נהלל ועין חרוד. במהלך השנים נוספו בעמק עוד יישובים, כמו מגדל העמק ועפולה – המכונה "בירת העמק".
הסופר הישראלי מאיר שלֵו, יליד נהלל, כתב על עמק יזרעאל: "איזה עמק? אינני רוצה להעליב איש, אבל כשאומרים "ה-עמק, בהא הידיעה, הכוונה לעמק שלי, לעמק יזרעאל". (גינת בר, עמ' 11)

  • הסבירו את חשיבותו של עמק יזרעאל בתקופות הקדומות.
  • מדוע לדעתכם מכנה הסופר מאיר שלו את העמק "העמק שלי"?
  • משימת אתגר – צאו לטייל משפחתי בעמק יזרעאל!
מפת האירועים
המִדְיינים התנכלו לבני ישראל וגרמו נזקים לתבואה שלהם. מטרתו של גדעון הייתה להבריח אותם כדי...
מפת האירועים
"...וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק... וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת… וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן…" (ז, פסוקים א, כב-כד)

איור מפה: איל אילת

המִדְיינים התנכלו לבני ישראל וגרמו נזקים לתבואה שלהם. מטרתו של גדעון הייתה להבריח אותם כדי שיפסיקו לפגוע בשגרת החיים של ישראל.
הקרב, שהתחיל בגיוס חיילים בודדים ובפעולת מודיעין חשאית, הפך עד מהרה להצלחה צבאית מסחררת. בסופו של הקרב הצליח גדעון להניס את המדיינים מהשטח של ישראל.

  • קִראו את הפסוקים א, כב-כד בפרק ז, ומִצאו בהם שמות של מקומות.
  • מִצאו במפה את שמות המקומות המצוינים בפסוקים ונסו לשחזר בעזרת המפה את מהלך הקרב המתואר בפסוקים.
לחבוט חיטים בגת?
בפסוק יא מסופר כי גדעון חבט חיטים בגת. מי שאינו בקיא בחקלאות עתיקה, ודאי שואל...
לחבוט חיטים בגת?
"וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי, וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן." (ו, יא)

בפסוק יא מסופר כי גדעון חבט חיטים בגת.
מי שאינו בקיא בחקלאות עתיקה, ודאי שואל את עצמו – מה זה "לחבוט חיטים"?

להמשך קריאה

ובכן, הפעולה קשורה לעולם הקציר ולתהליך הכנת הקמח. כדי להכין את הקמח צריך לקצור את החיטה, לָדוּשׁ את החיטה בעזרת מכשיר שנקרא מוֹרַג ולהפריד בין הגבעולים לבין הגרעינים. את גרעיני החיטה טוחנים לקמח.
דרך אחרת להפריד את גרעיני החיטה מהגבעולים, בעיקר כאשר כמות החיטה קטנה, היא באמצעות חֲבִיטָה (כלומר – מכים את הגבעולים).

בדרך כלל הפעולות האלו נעשות במקום הטבעי לעיסוק בתבואה, בגורן.
אבל… לפי הפסוק גדעון מבצע את הפעולה דווקא בגת!

  • גת היא המקום שבו נהגו לדרוך על הענבים כדי להפיק מהם יין, לא המקום שבו חבטו חיטים! מוזר, אבל הייתה לכך סיבה טובה.
  • על פי הפסוק, מהי הסיבה לחביטת החיטים בגת?

קרדיט: דיש בחבטות/sakra123, 2011

תכסיסי מלחמה
במלחמת העצמאות, שהתחוללה בשנים 1949-1947, נלחם היישוב היהודי בארץ על הגנתו ועל הקמת מדינת ישראל....
תכסיסי מלחמה
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם." (ז, יט)

במלחמת העצמאות, שהתחוללה בשנים 1949-1947, נלחם היישוב היהודי בארץ על הגנתו ועל הקמת מדינת ישראל. הכוחות נלחמו נגד מדינות ערב בכל החזיתות.

להמשך קריאה

במהלך המלחמה המציא חייל בשם דוִד ליבוביץ כלי נשק מסוג מרגמה, שמטרתו הייתה לשגר פצצות מרגמה כבדות. בפועל, המשגר הצליח לשגר אותן רק עד למרחק של 300 מטרים. השימוש במרגמה היה מסורבל והכיוון לא היה מדויק. יוצרו רק 6 מרגמות מסוג זה, והן מוצבות היום כפסלים (אנדרטאות) באתרים שונים בארץ הקשורים למלחמת העצמאות.
ובכל זאת, המרגמה הזו, המכונה "דָוִידְקָה", הפכה לסמל של מלחמת העצמאות. מתברר שכוחה של הדוידקה לא היה ביכולת הפגיעה שלה, אלא באפקט ההפחדה. היא עשתה רעש עצום בזמן השיגור, עד כדי כך שהאויבים ששמעו את קולה היו בטוחים שלפניהם כלי נשק רבים ואדירים, ושהם עומדים בפני מתקפה גדולה.

  • על פי המסופר בפרק ז, באילו תכסיסי מלחמה השתמש גדעון?
  • איזה תכסיס מלחמה יש במרגמת הדוידקה?
  • מה הקשר בין סיפור הדוידקה לסיפור גדעון?

קרדיט: סיפור תותח הדוידקה במלחמת העצמאות ירושלים/יהודה עצבה, 2013

מבחן המלקקים
אלוהים ציווה על גדעון לצמצם את מספר הלוחמים. הנימוק – כדי שלא ישכחו מי עזר...
מבחן המלקקים
"וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם, וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת. וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם." (ז, ה-ו)

אלוהים ציווה על גדעון לצמצם את מספר הלוחמים. הנימוק – כדי שלא ישכחו מי עזר להם לנצח בקרב, כדי שלא יגידו שהם ניצחו כי הם היו רבִּים.

להמשך קריאה

גדעון ירד עם הלוחמים לעין חרוד שלמַרְגלות הגלבוע, ושם נתן להם משימה פשוטה: לשתות מהמים. למעשה, היה זה מבחן. מי ששתה כמו לוחם ערני ומוכן לפעולה – עבר את המבחן. ומי שהיה להוט לשתות את המים ושכח שהוא בשדה הקרב – נפסל.

  • בסרטון גיל קופטש מדגים את שתי דרכי השתייה.
  • איזו צורת שתיה מתאימה יותר ללוחמים? מדוע אלה עברו ואלה נפסלו?

קרדיט: מטח

תכונות של מנהיג
גדעון מתמנה לתפקיד מושיע, ומוביל את ישראל לקרב נגד מדיין. אבל עד שזה קורה, נדמה...
תכונות של מנהיג
"וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת גִּדְעוֹן וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר אַחֲרָיו." (ו, לד)

גדעון מתמנה לתפקיד מושיע, ומוביל את ישראל לקרב נגד מדיין.
אבל עד שזה קורה, נדמה שגדעון עובר תהליך פנימי. תכונות רבות שלו באות לידי ביטוי בהכנות לקרב ובמהלכו.

  • תארו את תהליך המינוי ואת מהלך הקרב – אילו תכונות של גדעון באות לידי ביטוי באירועים השונים? היעזרו בסרטון.
  • אילו תכונות של גדעון מתאימות למנהיג? חלק מהן, או אולי כולן? הסבירו את עמדתכם

קרדיט: חדשות התנ"ך: גדעון השופט/חינוכית ראשונים בעולם, 2016