לימודים מורחבים בחטיבה העליונה

יחידת המגילות
ביחידה זו יש ללמד את תכנית הלימודים, כפי שנקבעה על ידי משרד החינוך. התלמיד ייבחן במבחן חיצוני של משרד החינוך. משקל יחידת המגילות בשקלול הציון הסופי יהיה 40%.

חמש המגילות:
שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר כלולות בקובץ כתובים. ספרים אלה משקפים שלב של כתיבה מאוחרת או של עריכה מאוחרת המתבטאת בלשון, בפואטיקה (דרכי הכתיבה) ובעולם האמונות והדעות (המישור הרעיוני).
במסורת היהודית מקובל לקרוא את שיר השירים בפסח, את רות בשבועות, את איכה בתשעה באב, את קהלת בסוכות ואת אסתר בפורים.

המגילות שונות זו מזו בלשונן, במשמעותן ובסוגן הספרותי.

  • מגילת שיר השירים היא אוסף שירי אהבה שגיבוריו הם הרעיה והדוד.
  • מגילת רות מספרת בשבחה של רות המואבייה והצטרפותה למשפחה ממנה יצא דוד המלך.
  • מגילת איכה היא אוסף של חמש קינות על חורבן ירושלים והמקדש.
  • מגילת קהלת נמנית על ספרות החכמה ונקודת המוצא שלה היא ספקנות.
  • מגילת אסתר פותחת צוהר לחיי היהודים באימפריה הפרסית ומסבירה את מקור חג הפורים.

נשים ומנהיגות במקרא

  1. מנהיגותם של משה ודוד:
    נושא המנהיגות הוא נושא אוניברסלי, המזמן דיון פורה ועשיר שיכול לשקף השקפות עולם והנחות יסוד של המקרא ושל לומדיו. הכתובים מאפשרים עיון מעמיק בעולמם של שני מנהיגים שסיפוריהם מתפרסים על פני פרקים רבים– משה ודוד. מכתובים אלה אנו לומדים על עלייתם למעמד המנהיג, ועל ההתפתחויות שחלו בהם ובמנהיגותם בשנות כהונתם. בחינת המנהיגות של משה ודוד דווקא בעתות משבר חושפת סיפור דרמטי ומעניין במיוחד. משבר מזמן מבחן אמת למנהיג, משום שעליו לפעול נכונה בנסיבות שבהן רוב האנשים מאבדים את עשתונותיהם. בזמן משבר נחשפים היחסים שבין המנהיג לבין העם, מוערכות ההחלטות שקיבל והוא עצמו נשפט מנקודות מבט שונות.
    עיון באירועים שנבחרו להוראה ביחידה וניתוחם, יחשוף בפני הלומדים את העקרונות ואת קני המידה של המקרא כלפי מנהיגיו; אלה עשויים להיות משמעותיים גם בבואנו לבחון ולהעריך את נושא המנהיגות ואת המנהיגים כיום.

    כל אחד משני המנהיגים – משה ודוד – מייצג דפוס הנהגה שונה. כל אחד מהם צמח לתפקידו בשלב אחר בתהליך ההיסטורי של גיבוש העם והתפתחותו. העובדה שהמקרא בחר לספר בהרחבה על מנהיגים אלה, מאפשרת ללומדים להכיר אותם במצבים שונים, ולעמוד על תהליך התפתחותם לאורך זמן. כמו כן מאפשר ריבוי הסיפורים השוואה בין התנהגותם ותגובתם במצבים דומים.

    משה:
    משה הוא מנהיגם הראשון של בני ישראל. לדמותו קווי דמיון עם מנהיגים מקראיים נוספים, כיהושע ואליהו. על משה הוטלה המשימה ליצור עם מקבוצת עבדים, והוא מנהיג את העם במשך ארבעים שנות הליכה במדבר ובאתגרים שבדרך.
    משה, נותן התורה, האדם המקראי הקרוב ביותר לאלוהים, מוצא עצמו מטפל גם בתלונות העם העוסקות בצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר, כמו צמא ורעב. מתח זה, בין האלוהי לארצי, יוצר נסיבות דרמטיות וטעונות.
    על ידי לימוד תלונות העם במדבר ותגובותיו השונות של משה, ניתן לבדוק את דרכי התמודדותו של משה עם משברים, ואת השינויים שחלו במהלך ארבעים השנה במדבר ביחסו אל העם ואל תביעותיו.
    משה לא זכה להכניס את עם ישראל לארצו. מנהיגותו המיוחדת התאימה לנסיבות המיוחדות של דורו: הגאולה ממצרים והתגבשות העם במדבר, אך לא לכיבוש, למלחמות ולחיי יום יום של העם בארצו. סוגיה זו ומות משה חותמים את היחידה ומסכמים אותה.

    דוד:
    בכל הכתובים מימי שלמה ועד חורבן הבית נתפס דוד כמלך שהלך בדרכי ה'. הוא מייצג את אמת המידה הראויה וכמעט כל מלכי יהודה מושווים אליו. עם זאת, הכתובים המקראיים בספר שמואל אינם מעלימים ואינם מטשטשים את חטאיו של דוד, את מגרעותיו ואת רגעי חולשתו. ביחידת לימוד זו נבחרו פרקים שיסייעו לתלמידים לבחון את דמותו של דוד, שנחשב למלך האידיאלי, ברגעי משבר שונים בחייו, ולעמוד על אנושיותה ומורכבותה.

  2. נשים במקרא:
    רוב הדמויות במקרא הן דמויות גבריות. בדרך כלל מקומן של הנשים במקרא איננו בהנהגה, ועם זאת יש להן תפקידים משמעותיים והרי גורל בסיפורים מקראיים שונים. מתוך תפיסה זו של תפקידי הנשים במקרא ושל ייעודיהן המגוונים, ומתוך הכרה בעוצמתן הייחודית, נבחרו ליחידת לימוד זו פרקים וסיפורים בהם יש לנשים תפקיד מכריע.

    נשים מקראיות רבות פועלות בעוצמה, בחכמה ובמוסריות יוצאות דופן. ביחידה זו בחרנו בסיפורים העוסקים בנשים מצילות חיים, בנשים בעת מלחמה, בנשים הנאבקות על פרי בטן וכן בנשים בהקשרי אירוסין, פיתוי ואונס.

    ראוי ללמוד כל סיפור באופן מעמיק, לעמוד על מסריו ולתת תשומת לב לאמצעים הספרותיים המסייעים בחשיפת מורכבותה של הדמות.

    בנוסף ללימוד ייחודן של הדמויות בפרקים הנבחרים, יתוודעו אליהן הלומדים בעזרת מקורות פנים וחוץ מקראיים כגון: כתובים אחרים מן המקרא, כתובים מן המזרח הקדום העוסקים בנסיבות המתוארות בסיפור מדרשי חז"ל, ומאמרים מודרניים. תרומתם של מקורות אלה להוראת הדמות המקראית עשויה להיות חידוד השאלות הנוגעות לנסיבות הסיפור, פולמוס עם תיאור הדמויות כפי שהן מצטיירות בתנ"ך, הבנת הדמויות או הסיפור בהקשרים שונים והעמקת ההבנה של התלמידים את הדמויות ואת מה שהן מייצגות.